|
|
|
זרמים ציוניים (26)
|
|
|
'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890
מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...
|
|
|
אחד העם בחוג המשפחה והחברים, סופרים, מחנכים ואישי ציבור, ביום הולדתו ה- 70, על הר הכרמל, אב תרפ"ו, יולי 1926
מילות המפתח: אחד העם
יושבים, בשורה הקדמית, מימין לשמאל: ש. בן-ציון, יהודה גרזובסקי, לאה בת אחד העם, אחד העם, רבקה אשתו, מרדכי בן הלל הכהן, יהושע חנא רבניצקי; עומדים, בשורה האמצעית - ד"ר יעקב ווינשל, דוד שמעוני, אשר ברש, רחל בת אחד העם, חתנו שמואל פבזנר, ?, ארתור בירם, ?, יצחק לדיז'ינסקי ; בשורה האחורית - שני מימין משה סמילנסקי. /למידע מלא...
|
|
|
הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...
|
|
