מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, סיפורי חסידים
מרטין בובר ליקט וקיבץ במשך עשרות שנים סיפורי חסידים וצדיקים שעברו מדור לדור בעל-פה ובכתב. אוסף הסיפורים פורסם בספר "אור הגנוז" שהוא אחד האוספים המרכזיים והמקיפים של סיפורי חסידים. האונתולוגיה כוללת מאות סיפורים ואגדות המובאים לפי סדר דורות הצדיקים בתנועת החסידות. מהדורה עברית ראשונה פורסמה ב 1946. /למידע מלא...
מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, חינוך יהודי, יהודי גרמניה
בראשית שלטון הנאצים בגרמניה, הנהיג בובר את ה'מרכז לחינוך יהודי של המבוגרים'. במסגרת המוסד ייסד בובר בכל המרכזים היהודיים בגרמניה 'מועדי לימודים'. הוא נסע ממקום למקום, הרצה והורה, ניחם ועודד את הנדכאים וארגן מעין 'תנועת התנגדות רוחנית' של היהודים. /למידע מלא...
מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי
בשנת 1898 ייסד מרטין בובר בליפציג את מועדון הסטודנטים היהודיים באוניברסיטה המקומית והחל את פעילותו החשובה בקרב הנוער היהודי. בתמונה בובר באמצע שורת העומדים בלבוש טכסי. /למידע מלא...
מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, ציונות רוחנית
מרטין בובר, איש רוח, פילוסוף נודע, נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו, היה גם סופר, מתרגם, ומנהיג ציוני. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל. תורתו עוסקת בחיפוש הדרך אל מהותו של האדם ומבטאת את רצונו של בובר לשמש מורה דרך להתחדשות העם היהודי בארץ ישראל. /למידע מלא...
מילות המפתח: יהדות אורתודוקסית, סופר, משה
הרב משה סופר (1839-1762), הידוע בכינוי החת"ם סופר (על שם ספרו: חידושי תורת משה), היה רבהּ של העיר פְּרֶסְבּוּרג שבהונגריה והנהיג את ההתנגדות החריפה של האורתודוקסיה לחידושים. לתפיסתו, כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה, ומעשיהם של מתקני הדת בכך מסכנים את קיומו של עם ישראל. עם כל זאת החת"ם סופר סבר כי יש מקום ללימודים כלליים – לאחר לימוד התורה – והוא אף אישר להקים בית ספר ללימוד מלאכה וחקלאות. /למידע מלא...
מילות המפתח: גייגר, אברהם, יהדות רפורמית
ד"ר אברהם גייגר (1874-1810), אחד מהוגי הדעות החשובים בתנועת הרפורמה, שימש רב הקהילה הרפורמית בפרנקפורט ואחר כך בברלין. גייגר סבר כי העיקר ביהדות הוא הערכים המוסריים הכלל אנושיים, המתאימים לכל אדם ולכל קבוצה חברתית. לדעתו, אפשר לשנות את מערכת המנהגים והמצוות הקשורים באירועים היסטוריים המיוחדים ליהודים והמבחינים בינם לבין הסביבה, כמו השבת והחגים. בסוף ימיו מיתן את דעותיו, כדי למנוע קרע ביהדות. /למידע מלא...