בין פטיש הלאומנות לסדן הציוני  

מחבר:   נחום מנחם

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, יהודי סוריה, תנועות לאומיות, יהודי לבנון

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בסוריה ובלבנון בתי ספר ותנועות נוער ציוניים והם היו הבסיס לפעילות של הקרנות הלאומיות בשנות העשרים. הפעילות הציונית הייתה כרוכה בסכנה על רקע התפתחות התנועות הלאומיות הערביות. /למידע מלא...

התנועה הציונית בשלוניקי  

מחבר:   שלמה ראובן

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי סלוניקי

קורות התנועה הציונית בסלוניקי מראשיתה ועד הכיבוש הגרמני. המחבר מתאר את חילוקי הדעות בנושא ההצטרפות להסתדרות הציונית, את ההשפעה שהייתה להצהרת בלפור, את התפקיד שמילאה העיתונות היהודית וכן את פעילותם של אישים בולטים בקרב יהודי סלוניקי ועמדותיהם בשאלות שהעסיקו את יהודי העיר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

אחד העם בערוב ימיו, סביב 1925  

מילות המפתח: אחד העם

אחד העם עלה לארץ בשנת תרפ"ב - 1922 עם אשתו וילדיו. תחילה התיישב בירושלים - ואחר כך עבר לתל אביב, שם הקדיש את זמנו לעריכת כל כתביו ולהעלאת זיכרונותיו על הכתב. אחד העם נפטר בתל אביב בחודש טבת תרפ"ז - 1927, ונקבר בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895  

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית

אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902  

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית

אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...