|
|
|
יהודים באירופה במאות 20-18 (139)
|
|
|
משה מונטיפיורי
מילות המפתח: מונטיפיורי, משה
סר משה מונטיופיורי (1885-1784), נדבן יהודי מאנגליה, הקדיש את חייו לסיוע ליהודים בכל העולם, ולשם כך נפגש עם ראשי מדינות ושליטים מקומיים. בין יתר פעולותיו: סייע לשחרר את נאשמי עלילות דמשק (1840), סייע ליהודי מרוקו שסבלו מעלילות דם (1864). /למידע מלא...
|
|
|
ז'בוטינסקי וחבריו למערכת השבועון היהודי-ציוני ברוסית, 'ראזסוויט', פטרבורג, סביב 1906
מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, עיתונות יהודית, עיתונות ציונית
שבועון זה היה לאבן פינה בתולדות העיתונות היהודית, הן כעיתון ציוני ראשון בשפה הרוסית, הן בקו התקיף והלוחמני שלו והן בהשפעתו העמוקה על יהדות רוסיה. לאורך השנים היה ז'בוטינסקי לבכיר המשתתפים בו, פרסם בו ממיטב הגותו ובמשך זמן מה אף ערך אותו. אחרי שהקים ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית הפך העיתון לכלי ביטוי מרכזי שלה. במרכז התמונה יושבים העורך אברהם אידלסון, ז'בוטינסקי מצד שמאל. /למידע מלא...
|
|
|
עמוד השער של החוברת "אוטואמנציפציה" ברוסית, 1882
מילות המפתח: פינסקר, יהודה לייב
החיבור "אוטואמנציפציה" התפרסם ב- 1882 על ידי יהודה לייב פינסקר, שבחר להפיצו בעילום שם. במוקד החיבור עומדת תפיסתו של פינסקר לפיה האמנציפציה שהעניקו המדינות ליהודים נכשלה, ועל העם היהודי לפעול בעצמו למען שחרורו. החיבור נכתב בשפה הגרמנית, זכה להדים רבים ויצא לאור בכ- 90 מהדורות ותורגם ל- 22 שפות, וביניהן לרוסית. /למידע מלא...
|
|
|
'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890
מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...
|
|
