בובר בפעילות חינוכית ליהודים בגרמניה הנאצית, אמצע שנות ה-30  

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, חינוך יהודי, יהודי גרמניה

בראשית שלטון הנאצים בגרמניה, הנהיג בובר את ה'מרכז לחינוך יהודי של המבוגרים'. במסגרת המוסד ייסד בובר בכל המרכזים היהודיים בגרמניה 'מועדי לימודים'. הוא נסע ממקום למקום, הרצה והורה, ניחם ועודד את הנדכאים וארגן מעין 'תנועת התנגדות רוחנית' של היהודים. /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931  

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)

בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...

שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב

קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...

רחוב היהודים בעיר שפַּיֵיר, גרמניה  

צלם:   רוברט פ. שפייר

מילות המפתח: יהודי גרמניה, רחוב היהודים

הרובע נבנה במאה האחת עשרה. על השלט (בן ימינו) כתוב "רחוב היהודים", והוא מעיד על הקהילה היהודית שישבה במקום. בעיר שפייר (ובערים נוספות באירופה ) יצרו אדוני העיר אזורים מיוחדים ליהודים מתוך התחשבות ברצונם של היהודים לחיות יחד. אזורים אלה נקראו רחוב היהודים או שכונת היהודים.  /למידע מלא...

מראה העיר וורמס, דף ממחזור ליום הכיפורים, המאה השלוש עשרה, גרמניה  

מילות המפתח: יהודי גרמניה, קהילה יהודית בתפוצות, מחזור (תפילה)

בראש העמוד אפשר להבחין בחומת העיר ובגגות של בתי העיר. /למידע מלא...