בעיות ההצלה בפולין הכבושה  

מחבר:   שמואל קרקובסקי

מילות המפתח: יהודי פולין, הצלה (שואה)

כותב המאמר מבחין בכמה קבוצות של יהודים פולנים שניצלו: הקבוצה הגדולה ביותר של ניצולים הם יהודים שהצליחו להימלט מאזורי הכיבוש הגרמני בראשית המלחמה, ומספרם מוערך ב- 250,000 – 200,000 יהודים. קבוצת הניצולים השנייה בגודלה היא של ניצולי מחנות הריכוז הנאציים, מספרם מוערך בכ-50,000 יהודים. הקבוצה השלישית בגודלה היא זו של הניצולים בפולין הכבושה. מספרם נע בין 20,000 ל- 30,000 נפש. /למידע מלא...

ניסיונות ופעולות הצלה בפולין הכבושה  

מחבר:   שמואל קרקובסקי

מילות המפתח: ניצולי השואה, יהודי פולין, הצלה (שואה)

מספרם הכולל של היהודים ששרדו בפולין הכבושה עד יום השחרור נע בין 25,000 ל- 30,000. המאמר מתמקד בתיאור קצר של כמה קווים אופייניים בנוגע לניסיונות ופעולות ההצלה בתוך פולין בשנות הכיבוש הגרמני, ומתייחס למכלול המורכב של היחסים בין שתי האוכלוסיות, הפולנית והיהודית, בשנות הכיבוש הנאצי. /למידע מלא...

מתוך פנקסנו : היגיינה  

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, היגיינה

פרסום של התאחדות עולי גרמניה הקורא לשיפור תחום ההיגיינה. בפרסום בא לידי ביטוי הפער התרבותי שעמו התמודדו העולים שהגיעו בשנות ה- 30 מגרמניה לארץ ישראל.  /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : העליה החמישית  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: עלייה חמישית

הפרק מתאר את הגורמים שהביאו לעליה החמישית, הרכב העולים ותרומתם לארץ בתחומי התעשייה, הבנקאות המסחר והתרבות. /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : 'עלית הנוער'  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: עליית הנוער, עלייה חמישית

ב- 1932 יזמו רחה פראייר ואנצו סרני תכנית לעלייתם של בני נוער מגרמניה ללא הוריהם. בעקבות זאת הוחלט בקונגרס הציוני ה- 18 על הקמת "עלית הנוער".   /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : תנועת הפועלים בתקופת העליה החמישית  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: עלייה חמישית, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

הפרק מתאר את הגידול שחל במספר חברי ההסתדרות הכללית והדומיננטיות שלה בשוק העבודה הארצישראלי בשנות השלושים של המאה העשרים. /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : ההתישבות העובדת  

מחברת:   אביגיל פז-ישעיהו

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית

הפרק מתאר את ההתישבות החקלאית (הקיבוצית והמושבית) בין השנים 1939-1932 ואת חלקה של תנועת העבודה בה. ההתיישבות בתקופה זו נעשתה על פי תכניות שונות: התישבות האלף, התישבות כפרית במימון עצמי חלקי, התישבות כפרית פרטית המשלבת יסודות קואופרטיביים, התישבות עירונית ויישובי 'חומה ומגדל'. /למידע מלא...