מצב המלחמה, מרס 1948  

מילות המפתח: מלחמת השחרור, שיירות

חודש מרס 1948 היה חודש קשה ביותר במלחמה על הדרכים במלחמת העצמאות. בחודש זה נפגעו שלוש שיירות: שיירת נבי דניאל, שיירת יחיעם ושיירת חולדה. בשלב זה של המלחמה הצליחו הערבים לנתק ולבודד יישובים ואזורים יהודיים - את ירושלים , גוש עציון ויישובים נוספים בגליל המערבי ובנגב. עם זאת לא הצליחו הערבים בשלב זה לכבוש אף לא יישוב יהודי אחד.  /למידע מלא...

לוחמים במנוחה  

צייר:   נחום גוטמן

מילות המפתח: מלחמת השחרור, גוטמן, נחום, ציור ישראלי

תש"ח, שמן על בד, 1949. בתמונה לוחמי תש"ח בעת מנוחה מהקרבות. /למידע מלא...

מפת המלחמה על הדרכים  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, שיירות

בשלב ראשון של מלחמת העצמאות נקטו הערבים בפעולות איבה בהן התקיפו מכוניות בדרכים. המטרה הייתה לחסום את דרכי הגישה ליישובים יהודיים. היהודים הפעילו שיירות בדרכים שהביאו לוחמים ומזון ליישובים הנצורים. השיירות הידועות ביותר הן שיירת חולדה ושיירת נֶבִּי דניאל במרכז הארץ, ושיירת יחיעם בגליל.  /למידע מלא...

מפת הקרב האחרון בגוש עציון : 13.5.1948  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, גוש עציון

ארבעה יישובים – כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים היוו גוש התיישבותי – גוש עציון. ב- 12 במאי הותקפו יישובי הגוש על-ידי כפריי הסביבה ועל-ידי חיילי הלגיון הערבי, שהשתמשו בתותחים וברכב משוריין. אנשי כפר עציון, על אף שהניפו דגל לבן לכניעה, נהרגו רובם. ב-14 במאי נכנעו שאר שלושת היישובים. /למידע מלא...

מפת הסכמי שביתת הנשק : 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, הסכמי שביתת נשק

הסיום הפוליטי של מלחמת העצמאות הושג לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה- מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. המשא ומתן לשביתת נשק התנהל ברובו באי רודוס בחסות האו"ם. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו גבול זה סומן במפה בצבע ירוק ולכן הוא מכונה "הקו הירוק".  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט

לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...

הפליטים הערביים : 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל

בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...