בבל  

מילות המפתח: בבל

על בבל, אחת מהתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ד. נשיאותו של רבן גמליאל  

מחבר:   שמואל ספראי

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, סנהדרין, רבן גמליאל דיבנה (השני)

רבן גמליאל דיבנה עמד בראש הסנהדרין בשנים 115-96 לספירה. בתקופת כהונתו הכירו השלטונות הרומאים בסמכויות הסנהדרין והיא הפכה למוסד ההנהגה של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. בימיו של רבן גמליאל עוצב אופיו של סדר ליל הפסח, נקבע נוסח תפילת שמונה עשרה והתנ"ך תורגם מחדש ליוונית. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ג. העלייה לארץ - ישראל  

מחבר:   שמואל ספראי

מילות המפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, עלייה לרגל (יהדות)

המאמר דן בעלייה לארץ ישראל לאחר חורבן הבית ובמיוחד בקשרים בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. הקשרים באים לידי ביטוי גם בדמיון שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי. /למידע מלא...

דורות האמוראים בארץ ישראל  

מחבר:   יהונתן עץ חיים

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים

טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...

מעמדו ופועלו של רבן גמליאל לפני הליכתו ליבנה : א'  

מחבר:   בן-ציון רוזנפלד

מילות המפתח: חורבן בית שני, רומי, מנהיגות, רבן גמליאל דיבנה (השני)

מאמר זה מנסה לזהות כמה מסורות מהשנים שמן החורבן עד יבנה, ובהן פרטים בעלי משמעות מחייו של רבן גמליאל בתקופה מכרעת זו, והם עשויים לתרום להבנת פועלו והתפתחות מעמדו עד לראש ההנהגה בדור יבנה. /למידע מלא...

הדחת רבן גמליאל - בין היסטוריה לאגדה  

מחבר:   חיים שפירא

מילות המפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, בבל, רבן גמליאל דיבנה (השני)

סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים לבחינות מחודשות. שפירא משווה בין מקבילותיו של הסיפור בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, ומנתח את מקורותיהם. לדעתו, אין בסיפורים אלו, בצורתם הסופית, עדות היסטורית לימי יבנה של תקופת התנאים, אלא לעולם הישיבות ולמתחים פוליטיים וחינוכיים בא"י ובבל במאות השלישית והרביעית לספירה. /למידע מלא...

סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית : א. הגישות השונות  

מחבר:   מנחם בן שלום

מילות המפתח: חז"ל, רבן גמליאל דיבנה (השני)

סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים במאמר זה לבחינה מחודשת. בן-שלום מזהה ביסודות הסיפור גרעין היסטורי מהימן, שהסיפור האמוראי, למרות עיבוד, משקף אותו. הויכוח בינו לבין מאמריו של שפירא חיים, מלווה בהצגת שאלות עקרוניות ומתודולוגיות על מהימנותה של ספרות חז"ל כמקור היסטורי, ומשמעותה של הקריאה הספרותית.  /למידע מלא...