מודעות על חרם כלכלי נגד יהודים בברלין, 1933  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

שימו לב לפרסום באנגלית: "גרמנים הגנו על עצמכם בפני התעמולה היהודית הנוראה. קנו רק בחנויות גרמניות!". לשם מה נדרש הטקסט באנגלית במדינה הנאצית? יתכן שהוא מכוון כלפי יהדות ארצות-הברית ומופיע כאיום על כך שבמידה ויהודי ארצות הברית ינסו לגייס את הממשל האמריקאי כנגד גרמניה, הדבר יוביל לסבל של היהודים בגרמניה. /למידע מלא...

חיילי SA ליד חנות של יהודים בברלין ביום החרם הכלכלי  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

ביום החרם הכלכלי, הוצבו אנשי SA במדים לפני חנויות ובתי עסק של יהודים ומנעו כניסת קונים. שימו לב לאוירת הטרור ברחוב מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון. /למידע מלא...

רחוב בברלין עם חנויות של יהודים בעת חרם כלכלי  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

החנות המצולמת בתמונה הינה חנות בבעלות יהודית. שימו לב להשתלבות היהודים בחברה הגרמנית - החנות הגדולה והמבוססת מעידה על מעמד בעליה. מטרת החרמת החנות היתה פגיעה כלכלית בבעליה היהודים. /למידע מלא...

אנשי SA שורפים ספרים בברלין  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה

שריפת הספרים על ידי הנאצים במאי 1933 לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שרפו ספרים. בעקבות שרפת הספרים בטירת וארטבורג בשנת 1817, אמר המשורר היהודי היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". מדוע? (מתוך: תיאודור הרצל, עניין - היהודים, ספר יומן. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, כרך ב', עמ' 23-24, 9/10/1898) /למידע מלא...

תעודת זהות של אליזבת יקוב כאשר בצד שמאל מודפסת האות "J" ותוספת "שרה" לשם  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה

שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. התעודה הונפקה בגרמניה ב-6/3/1939.  /למידע מלא...

תעודת זהות של יואל אונשטיין, 1939  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה

שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. /למידע מלא...

ספורטאים יהודים, ברלין, 1936  

צלם:    -

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, משחקים אולימפיים

הספורטאים היהודים קיבלו היתר מיוחד להיבחר לסגל האולימפי הגרמני. במהלך 1936 חלה רגיעה זמנית במדיניות האנטי יהודית לרגל המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברלין. /למידע מלא...