צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
החנות המצולמת בתמונה הינה חנות בבעלות יהודית. שימו לב להשתלבות היהודים בחברה הגרמנית - החנות הגדולה והמבוססת מעידה על מעמד בעליה. מטרת החרמת החנות היתה פגיעה כלכלית בבעליה היהודים. /למידע מלא...
צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שריפת הספרים על ידי הנאצים במאי 1933 לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שרפו ספרים. בעקבות שרפת הספרים בטירת וארטבורג בשנת 1817, אמר המשורר היהודי היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". מדוע? (מתוך: תיאודור הרצל, עניין - היהודים, ספר יומן. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, כרך ב', עמ' 23-24, 9/10/1898) /למידע מלא...
צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. התעודה הונפקה בגרמניה ב-6/3/1939.
/למידע מלא...
צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. /למידע מלא...
צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, גזרות נגד יהודים
במרכז התצלום עומדים שני יהודים ולצידם חיילים גרמנים המתעללים בהם. יהודי אחד נאלץ לגלח את זקן חברו לעיני אוכלוסייה מקומית הנהנית מהמחזה. /למידע מלא...
צלם:
-
מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, משחקים אולימפיים
הספורטאים היהודים קיבלו היתר מיוחד להיבחר לסגל האולימפי הגרמני. במהלך 1936 חלה רגיעה זמנית במדיניות האנטי יהודית לרגל המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברלין. /למידע מלא...
מילות המפתח: אמנות יהודית, בתי כנסת, ארון הקודש, יהודי קרקוב
העיטורים החרוטים על גבי דלתות ארון הקודש שבתמונה מעידים על עבודת האמנות הרבה שהושקעה בבניית הארון ומסמלים את העושר – הרוחני והחומרי - שאפיינו את יהודי פולין במאה השש עשרה ועד למחצית השניה של המאה השבע עשרה. מבין העיטורים החרוטים ניתן לזהות את מנורת המקדש בעלת שבעת הקנים (משמאל) ואת כיכרות הלחם המונחים על שולחן לחם הפנים (מימין) . /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
נמצאו: 31 תמונות בתיקייה זו.
קיימים פריטים נוספים בתיקיות המשנה.