יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג  

מחבר:   חגי בן-שמאי

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פרשנות המקרא, רס"ג, קראים

המאמר בוחן את מפעלו ההגותי והפרשני של רס"ג כיצירה המבקשת להתמודד עם האתגר הפילוסופי הנוצרי והמוסלמי ועם תופעת הקראות. ביצירתו של רס"ג קיים קשר הדוק בין הכתיבה ההגותית לפרשנות המקרא והוא מייעד אותה לציבור אשר לחלקו הגדול היתה גישה ישירה למקורות ערביים לא-יהודיים.   /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: האתגר הכיתתי  

מחבר:   ירחמיאל ברודי

מילות המפתח: רס"ג, קראים, יהדות בבל

בתקופת הגאונים יש תחייה מחודשת של הכיתתיות היהודית ובמיוחד עם פעילותו של ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בפרק תיאור נקודות המחלוקת העיקריות בין היהדות הרבנית לקראים והמערכה שניהל רב סעדיה גאון נגדם. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן  

מחבר:   ירחמיאל ברודי

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל

הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן  

מחבר:   ירחמיאל ברודי

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל

רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת  

מחבר:   ירחמיאל ברודי

מילות המפתח: רס"ג, מסורת יהודית, יהדות בבל

רעיון ה"מסורת" בחיים הדתיים ובאופן כללי ממלא תפקיד מרכזי בחשיבתו של רס"ג. מצד אחד היה רב סעדיה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה אך מצד שני, כל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: הגנה על המסורת היהודית הרבנית.  /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: תכונות אופייניות של כתיבתו  

מחבר:   ירחמיאל ברודי

מילות המפתח: רס"ג, ספרות תורנית, יהדות בבל

בחיבוריו של רב סעדיה גאון יש חידושים רבים שהוא יצר, למשל הצגת תוכן העניינים ומספור הפרקים, כתיבת הקדמה, שהייתה מקובלת בספרות המוסלמית אבל לא בספרות היהודית שעד זמנו וריבוי הפנים בכל אחת מיצירותיו. כמעט את כל חיבוריו ההגותיים, הפרשנים והבלשניים כתב בערבית ואילו בשירה השתמש בעברית. /למידע מלא...

או"ם שמום?  

מחבר:   ירעם נתניהו

מילות המפתח: ראשי תיבות, שפה עברית

בן גוריון אמר "או"ם שמום", ואת או"ם אנו כותבים במ"ם סופית. מנגד, את "משא ומתן" אנו כותבים מו"מ – במ"ם רגילה. מה הכלל?  /למידע מלא...