שער החוברת 'השאלה המזרח אפריקאית' (אנגלית, ניו-יורק, 1904?)  

מילות המפתח: תכנית אוגנדה, טריטוריאליזם יהודי, זנגוויל, ישראל

שער החוברת 'השאלה המזרח אפריקאית' שכתב ישראל זנגויל בתגובה לתוכנית אוגנדה. בפולמוס אוגנדה היה זנגוויל מתומכי התוכנית; עם החלטת הקונגרס הציוני השביעי (1905) לדחות את תוכנית אוגנדה, פרשה קבוצת אנשים מתומכי התוכנית, בראשות זנגויל, מההסתדרות הציונית, והקימה את 'ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית' (יט"א). מאז עד לימי הצהרת בלפור (1917) הנהיג זנגוויל את התנועה. /למידע מלא...

ועידת יט"א, וינה, 1912  

מילות המפתח: טריטוריאליזם יהודי, זנגוויל, ישראל

צילום קבוצתי של חברי הנשיאות של ועידת יט"א, וינה, 1912. במרכז התמונה ישראל זנגוויל ואשתו, וברקע תלויה על הקיר תמונה של מנדלשטם, שנפטר באותה השנה. עם החלטת הקונגרס הציוני ה- 7 (יולי-אוגוסט 1905) לדחות כל תוכנית להתיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל פרשה קבוצת אנשים תומכי תוכנית אוגנדה, בראשות זנגויל, מההסתדרות הציונית, והקימה את יט"א, ומאז עד לימי הצהרת בלפור (1917) הנהיג זנגוויל את התנועה, בה ראה כלי עיקרי לפתרון השאלה היהודית.  /למידע מלא...

'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890  

מילות המפתח: ציונות

אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...

'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב  

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה

בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים

הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920  

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ז'בוטינסקי, זאב

החוברת הופיעה בימי שבתו של ז'בוטינסקי במאסר. בתקופה זו הוכר ז'בוטינסקי ביישוב הארצישראלי ובתנועה הציונית כגיבור לאומי. בוועידה הציונית שהתקיימה בלונדון בחודש יולי נבחר לציר ע"י כל המפלגות הציוניות שהעמידוהו בראש רשימותיהן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906  

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב

ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...