מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...
מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.
/למידע מלא...
צייר:
גדעון שגיא
מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: ציונות
תפיסה ציונית שדוגלת בעלייה והתיישבות בארץ ישראל, גם אם לא הושגו הֵיתר חוקי והסכמת השלטונות להתיישבות, ולא הובטחו מראש הזכויות המדיניות. את פעילותם של אנשי העלייה הראשונה אפשר לראות כמימוש הציונות המעשית. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, אלטנוילנד (ספר)
שם הרומן שפרסם הרצל ("אַלטנוֹילַנד", מילה בגרמנית שמשמעה: "ארץ עתיקה-חדשה"), ובו תיאר כיצד תיראה ארץ ישראל עשרים שנה לאחר קבלת הזיכיון להתיישבות יהודים. הרומן יצא לאור בגרמנית בשנת 1902, ועוד באותה שנה תורגם לעברית בידי נחום סוקולוב. /למידע מלא...
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: ציונות
גישה המשלבת וממזגת את גישת הציונות המדינית– אשר דוגלת במשא ומתן פוליטי עם מדינות העולם – עם הדרך המעשית של ההתיישבות בארץ ישראל. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם תאריך: תשס"ג 2003 שפה: עברית
נמצאו: 169 פריטים בתיקייה זו.
קיימים פריטים נוספים בתיקיות המשנה.