בן-יהודה בעבודתו המילונאית  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית

בן יהודה, ליד שולחן עבודתו, בשוקדו על מפעל חייו, 'מלון הלשון העברית הישנה והחדשה', שהופיע לבסוף ב- 17 כרכים.  /למידע מלא...

פרץ סמולנסקין (1842 - 1885)  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, סמולנסקין, פרץ

סופר, מסאי, עורך הירחון העברי 'השחר' שיצא בשנים 1885- 1869 בווינה. העיתון היה כלי לביטוי ולהפצת הרעיונות הלאומיים היהודיים ונלחם להחייאת השפה העברית.  /למידע מלא...

ישראל דב פרומקין (1850 - 1914)  

מילות המפתח: עיתונות עברית, פרומקין, ישראל דב

מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל, עורך כתב העת 'חבצלת' בירושלים.  /למידע מלא...

ספר ארץ ישראל, ירושלים, תרמ"ג, 1883  

מילות המפתח: ספרות עברית, גיאוגרפיה של ארץ-ישראל, בן יהודה, אליעזר

ספרו זה של אליעזר בן-יהודה -  "על טבע הארץ הזאת, ימיה ונהריה, הריה ועמקיה וטבע אקלימה, והצמח והחי אשר בה, ועריה וכפריה" - הוא מראשוני הספרים בעברית שעניינם גיאוגרפיה של הארץ, ומשקף את אהבת המחבר לה; אהבה זו היא שהביאתו לשאוף לתקומה לאומית לעמו דווקא בארץ ישראל. /למידע מלא...

המדינה היהודית - מאמרים שונים על דבר הצעת מזרח אפריקה, ורשה, 1905  

מילות המפתח: ציונות, בן יהודה, אליעזר, תכנית אוגנדה

חיבור שכתב אליעזר בן-יהודה בתקופת פולמוס אוגנדה, שפרץ בתנועה הציונית סביב הצעת ממשלת בריטניה להעניק לעם ישראל חבל ארץ במזרח אפריקה למטרת התיישבות מרוכזת. בן-יהודה קרא לאמץ הצעה זאת, מתוקף הטענה שבטחון העם חשוב על מיקום ארץ מושבו. אולם בחשבון כולל הייתה תמיכתו בתוכנית זאת מוגבלת לתקופת כתיבת חיבור זה, בעוד שרוב ימיו פעל ולחם למען תקומה לאומית בארץ ישראל. /למידע מלא...

דיוקן יחיאל מיכל פינס, (1843 - 1913)  

מילות המפתח: חבת ציון, תחיית הלשון העברית, פינס, יחיאל מיכל

מסאי, עסקן ומראשי תנועת 'חובבי ציון'. מילא תפקיד מפתח בראשית ההתיישבות היהודית החדשה. ב- 1882 יסד עם אליעזר בן יהודה את אגודת 'תחיית ישראל', שמטרתה גאולה חומרית ורוחנית של עם ישראל ע"י הקמת מושבות ובתי חרושת ותחיית הדיבור העברי.  /למידע מלא...

'וועד הלשון העברית', 1912  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר

הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...