הזמנה לקונגרס ציוני שאמור היה להתקיים במינכן ב- 25 - 27 באוגוסט 1897  

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, תכנית בזל, ציונות מדינית

לפי תכנונו הקונגרס היה צריך להתכנס במינכן שבגרמניה ב- 25 - 27 באוגוסט 1897, אך עקב מחאת רבנים מקומיים הועתק מקום הכינוס לבאזל שבשווייץ, בה התקיים הקונגרס הציוני הראשון. קונגרס זה סימן את ראשית המפנה מתנועת חיבת ציון לתנועה ציונית מדינית, ובו התקבלה 'תכנית בזל', לפיה "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל". /למידע מלא...

אבל על קורבנות פוגרומים ברוסיה, 1905  

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי רוסיה, אבלות, פרעות

כרזה שהופיעה בעקבות פרעות אוקטובר 1905 כנגד יהודי רוסיה. הפרעות נמשכו שישה שבועות ובמהלכן נרצחו תשע מאות יהודים בקֵירוּב, וכשמונת אלפים נפגעו.   /למידע מלא...

יהודים נפגעי פרעות קישינוב, 1903  

מילות המפתח: יהודי רוסיה, פרעות קישינוב

פרעות (פוגרום) קישינב התרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב. הפוגרום פרץ בעקבות עלילת דם שלפיה יהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות. הפרעות נמשכו יומיים והשתתפו בהן פורעים מכל שכבות הציבור הרוסי. 49 יהודים נהרגו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו.  /למידע מלא...

בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני

הרצל, בלוויית שלושה ממקורביו בתנועה הציונית - אוסקר מרמורק, מכס נורדאו וישראל זנגויל - בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל /למידע מלא...

תמונה קבוצתית של הרצל עם חברי המשלחת האנגלית לקונגרס הציוני ה- 6, בזל, 1903  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני

במרכז התמונה, ביושבים, מימין להרצל ז'נט אימו ומשמאלו ישראל זנגויל.  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים

הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

ז'בוטינסקי (משמאל) ועמיתים למשלחת הציונית לארה"ב, 1921  

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, ציונות מדינית

לאחר ששוחרר מכלאו נבחר ז'בוטינסקי לאספת הנבחרים בארץ ישראל, להנהלה הציונית ולהנהלת 'קרן היסוד'. מתוקף תפקידים אלו, ומעמדו הציבורי הבולט, נמנה על המשלחת הציונית לארה"ב. זו הייתה המשלחת הבכירה ביותר ששיגרה התנועה הציונית לשם עד אז. המשלחת כללה בין היתר את מנהיגי התנועה בעבר ובהווה, אוטו ורבורג (הראשון מימין), נחום סוקולוב (רביעי מימין), חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, וכן גם את אלברט איינשטיין. /למידע מלא...