ז'בוטינסקי (משמאל) ועמיתים למשלחת הציונית לארה"ב, 1921  

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, ציונות מדינית

לאחר ששוחרר מכלאו נבחר ז'בוטינסקי לאספת הנבחרים בארץ ישראל, להנהלה הציונית ולהנהלת 'קרן היסוד'. מתוקף תפקידים אלו, ומעמדו הציבורי הבולט, נמנה על המשלחת הציונית לארה"ב. זו הייתה המשלחת הבכירה ביותר ששיגרה התנועה הציונית לשם עד אז. המשלחת כללה בין היתר את מנהיגי התנועה בעבר ובהווה, אוטו ורבורג (הראשון מימין), נחום סוקולוב (רביעי מימין), חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, וכן גם את אלברט איינשטיין. /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931  

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)

בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...

שער 'אטלס', האטלס העברי הראשון, פריס, 1925  

מילות המפתח: ספרות עברית, אטלסים, ז'בוטינסקי, זאב

האטלס הוצא ע"י ז'בוטינסקי ושמואל פרלמן בפריס ב- 1925, בבית ההוצאה לאור 'הספר', לונדון-לייפציג. ז'בוטינסקי היה בראשית שנות ה- 20 העורך הראשי של בית הוצאת ספרים עברית זו, ובמסגרת תפקיד זה רקם תוכנית שאפתנית להוצאת ספרים עבריים בדגש על מקצועות ההוראה השונים. /למידע מלא...

שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב

קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...

ציונות מעשית  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: ציונות

תפיסה ציונית שדוגלת בעלייה והתיישבות בארץ ישראל, גם אם לא הושגו הֵיתר חוקי והסכמת השלטונות להתיישבות, ולא הובטחו מראש הזכויות המדיניות. את פעילותם של אנשי העלייה הראשונה אפשר לראות כמימוש הציונות המעשית. /למידע מלא...