בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני

הרצל, בלוויית שלושה ממקורביו בתנועה הציונית - אוסקר מרמורק, מכס נורדאו וישראל זנגויל - בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל /למידע מלא...

תמונה קבוצתית של הרצל עם חברי המשלחת האנגלית לקונגרס הציוני ה- 6, בזל, 1903  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני

במרכז התמונה, ביושבים, מימין להרצל ז'נט אימו ומשמאלו ישראל זנגויל.  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901  

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים

הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931  

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב

זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

כרזת יום העצמאות התשנ"ז (1997)  

צייר:   גדעון שגיא

מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות

הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...

הרצל, בנימין זאב (1860-1904)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב

חוזה מדינת ישראל, מייסד הציונות כתנועה מדינית. /למידע מלא...

"אלטנוילנד"  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, אלטנוילנד (ספר)

שם הרומן שפרסם הרצל ("אַלטנוֹילַנד", מילה בגרמנית שמשמעה: "ארץ עתיקה-חדשה"), ובו תיאר כיצד תיראה ארץ ישראל עשרים שנה לאחר קבלת הזיכיון להתיישבות יהודים. הרומן יצא לאור בגרמנית בשנת 1902, ועוד באותה שנה תורגם לעברית בידי נחום סוקולוב.  /למידע מלא...