אחוזת-בית הדר-הכרמל נחלת בנימין  

מחבר:   יוסי כץ

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), רופין, ארתור, וייס, עקיבא אריה, צ'לנוב, יחיאל, חיפה (יישוב עירוני), עלייה רביעית

על תמיכת ההסתדרות הציונית ומעורבותה של הקק"ל בהתיישבות העירונית בארץ בראשית המאה ה-20, דרך סיפורה של "אחוזת בית" (שמה הראשון של העיר תל-אביב), השכונה העברית ה"מודרנית" הראשונה, ושכונות בעיר חיפה. /למידע מלא...

הקמת תל אביב  

מחברת:   מתיה קם

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני)

על הקמת העיר תל אביב בי' בסיוון תרס"ט (1909) - על רעיון הקמת העיר, ההחלטה והתכנית, על הגרלת הצדפים, על ההצעות לשמות לעיר העברית הראשונה, ועל איחודה של העיר עם יפו. /למידע מלא...

העלייה "ההמונית" הראשונה : עלייה רביעית (1924-1928)  

מחבר:    הסוכנות היהודית

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, עלייה רביעית, קיבוץ

על גורמי העלייה הרביעית ואופייה, על התנופה העירונית, על ההתיישבות הפרטית וההתיישבות העובדת, על הקיבוץ - מימושה הטהור של הציונות הסוציאליסטית ועל המשבר הכלכלי הגדול ב-1926. /למידע מלא...

בית החולים "ביקור חולים"  

מחברת:   אביגיל אורן

מילות המפתח: בתי חולים, ירושלים העתיקה

על בית החולים "ביקור חולים" בעיר העתיקה בירושלים. /למידע מלא...

בית ביאליק : "טירתו" של המשורר הלאומי  

מחבר:   יואב רגב

מילות המפתח: ביאליק, חיים נחמן, תל-אביב (יישוב עירוני), סופרים עבריים

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, עבר לדור בתל אביב בביתו ברחוב הנקרא על שמו - רחוב ביאליק - במספר 22 - בשנת 1926. הבית מצטיין ביופיו, ובמשך שנים רבות, מאז 1937, שימש חדר עיון לתלמידים. /למידע מלא...

בית שלוּש - היציאה מחומת יפו  

מחבר:   יואב רגב

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), יפו (יישוב עירוני), שלוש, אהרן, נווה צדק

ברחוב שלוש 32, בנוה צדק, ניצב הבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומת יפו העתיקה. הבית נבנה על-ידי ר' אהרן שלוש, בן למשפחה שעלתה מאלג'יר ב- 1840. לאחר טלטולים בכמה מקומות בארץ, נאחזה המשפחה ביפו ובניה היו מנכבדי הקהילה ומעשיריה. /למידע מלא...

מלחמת בתי החולים  

מחברת:   שפרה שוורץ

מילות המפתח: מונטיפיורי, משה, בתי חולים, ירושלים (יישוב עירוני), ואלאך, משה

עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.  /למידע מלא...