רחוב הרצל בתל אביב, ובקצהו - גימנסיה הרצליה  

צלם:    -

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), בתי ספר, גימנסיה הרצליה

הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 בשם "הגימנסיה העברית".
בשנת תרס"ט-1909 עברה הגימנסיה מיפו לשכונה החדשה, לרחוב הרצל, וקיבלה את שמה החדש - גימנסיה הרצליה - על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הגימנסיה שימשה כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה - ולאחר מכן של העיר תל אביב.
בשנות ב-60 נהרס בניין הגימנסיה, ובמקומו נבנה מגדל שלום. /למידע מלא...

יישובי הטמפלרים  

מילות המפתח: התיישבות, גרמנים בארץ-ישראל

במפה זו מופיעים היישובים שהקימו הטמפלרים בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בליווי שנת הקמתם. /למידע מלא...

הקמת ארצות הברית במאה ה- 18  

מילות המפתח: התיישבות, ארצות הברית, אוכלוסייה

מפה המציגה את מפת ההתיישבות בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה- 18 ומאפשרת לבחון את הזיקה שבין תנאי הטבע לבין תהליך ההתיישבות. המפה מאפשרת לבחון את הרכב האוכלוסייה בתקופה: אנגליקנים, פוריטנים, קוֶוקרים, יהודים. המפה מציגה קישורים לשמות ולמושגים מן התקופה.  /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956  

מאייר:    -

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש

לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

יישובי העלייה השלישית והעלייה הרביעית  

מילות המפתח: התיישבות, עלייה שלישית, עלייה רביעית

בין שתי מלחמות העולם הלכה והתפתחה ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל ונוצרו צורות התיישבות חדשות הקבוצה הגדולה ( הקיבוץ ) ומושב העובדים. במפה נקודות התיישבות שקמו בתקופת העלייה השלישית  והעלייה הרביעית.  /למידע מלא...

קרקעות בבעלות יהודית , 1936  

מילות המפתח: התיישבות, עמק יזרעאל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל

בשנות ה- 20 וה- 30 גדלה רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים. אזור התיישבות מרכזי היה עמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי "הקרן הקיימת לישראל". כמו כן נרכשו קרקעות באזור השרון ובמישור החוף קרקעות בהשקעות הון פרטי. /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947  

מילות המפתח: התיישבות, נגב, המנדט הבריטי בארץ - ישראל

בין תום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 ועד נובמבר 1949 הוקמו בארץ ישראל 49 יישובים חדשים. ההתיישבות נועדה לקבוע נוכחות יהודית ברחבי ארץ ישראל, ולהשפיע בכך על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית שתקום. פעולת ההתיישבות הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה העלייה על הקרקע של 11 יישובים בצפון הנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946.   /למידע מלא...