מחבר:
שמואל נח אייזנשטדט
מילות המפתח: ציונות
במסגרת הבנייה מחדש של חלק מהנושאים של הציוויליזציה היהודית הדגישה התנועה הציונית את יכולתם של היהודים לשוב ולהיכנס לזירה ההיסטורית ואת הנושא של הסולידריות היהודית. בתהליך זה התעוררו מתחים בין החזונות המדיניים הגדולים, מצד אחד, לבין הפוליטיקה המעשית ובניית מוסדות, מצד אחר. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: 2002 שפה: עברית
מחבר:
שמואל נח אייזנשטדט
מילות המפתח: ציונות, שלילת הגולה
המאמר בוחן את ההתייחסות הציונית לפזורה. בתפיסתה המקורית והבסיסית, הציונות הדגישה בהכרח את אי-ההלימות של הפזורה כמסגרת בת-קיימא להתפתחות הפיסית או הציוויליזציונית והתרבותית של העם היהודי. אבל למעשה, התנועה הציונית הייתה שזורה בחיי הקהילות היהודיות שבתוכן התפתחה. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: 2002 שפה: עברית
מחבר:
שמואל נח אייזנשטדט
מילות המפתח: ציונות, יהדות אורתודוקסית
למרות הזיקה העזה של רוב האידיאולוגיות הציוניות לממדים רבים של המסורת היהודית הן היוו שינוי רדיקלי של הדפוס הרבני ושל רכיבים שונים במסורת היהודית שהתגבשו במוסדות ובסמלים של ההלכה.כתוצאה מכך נוצר עימות בסיסי בין הציונים לבין נושאי הדגל של הדפוס ההלכתי הקיצוני שטענו שניהם לכתר הפרשן הלגיטימי של הציווילזציה היהודית.
/למידע מלא...
קהל יעד: תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: 2002 שפה: עברית
מחברת:
דפנה צמחוני
מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
מאז ראשיתה בימי גולת בבל כמעט ולא פסקה בקרב יהודי עיראק הזיקה הדתית לארץ ישראל והיא שעמדה ברקע העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. אולם בכל תולדות עם ישראל בגולה לא מצאנו כי הזיקה לציון לבדה או כגורם מרכזי הביאה לעקירת קהילה יהודית שלמה ועלייתה לישראל. את ההסבר לתזוזה ההמונית יש לחפש באירועי התקופה ובמצבם של יהודי עיראק.
/למידע מלא...
מחברת:
אביגיל פז-ישעיהו
מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
הפרק מתאר את ההתישבות החקלאית (הקיבוצית והמושבית) בין השנים 1939-1932 ואת חלקה של תנועת העבודה בה. ההתיישבות בתקופה זו נעשתה על פי תכניות שונות: התישבות האלף, התישבות כפרית במימון עצמי חלקי, התישבות כפרית פרטית המשלבת יסודות קואופרטיביים, התישבות עירונית ויישובי 'חומה ומגדל'. /למידע מלא...
מחבר:
אהרן אופנהיימר
מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון ומעלה תאריך: 2004 שפה: עברית
נמצאו: 236 פריטים בתיקייה זו.
קיימים פריטים נוספים בתיקיות המשנה.