מפת התיישבות בחבל לכיש 1956  

מאייר:    -

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש

לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

יישובי העלייה השלישית והעלייה הרביעית  

מילות המפתח: התיישבות, עלייה שלישית, עלייה רביעית

בין שתי מלחמות העולם הלכה והתפתחה ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל ונוצרו צורות התיישבות חדשות הקבוצה הגדולה ( הקיבוץ ) ומושב העובדים. במפה נקודות התיישבות שקמו בתקופת העלייה השלישית  והעלייה הרביעית.  /למידע מלא...

קרקעות בבעלות יהודית, 1920  

מילות המפתח: אימפריה עותומנית, רכישת קרקעות בארץ-ישראל

בתקופה העות'מנית הגבילו השלטונות את רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים ורוב רכישות הקרקע נעשו בדרכים עקיפות. /למידע מלא...

קרקעות בבעלות יהודית , 1936  

מילות המפתח: התיישבות, עמק יזרעאל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל

בשנות ה- 20 וה- 30 גדלה רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים. אזור התיישבות מרכזי היה עמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי "הקרן הקיימת לישראל". כמו כן נרכשו קרקעות באזור השרון ובמישור החוף קרקעות בהשקעות הון פרטי. /למידע מלא...

חוק הקרקעות, 1940  

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל

חוק הקרקעות שפרסמה ממשלת בריטניה ב- 1940 הגדיר את האזורים שבהם מותר ליהודים לרכוש קרקעות בארץ ישראל. לפי החוק חולקו אדמות הארץ לשלושה אזורים : אדמות אסורות להעברה, אדמות מותרות להעברה באישור הנציב העליון, ואדמות חופשיות להעברה.  /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947  

מילות המפתח: התיישבות, נגב, המנדט הבריטי בארץ - ישראל

בין תום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 ועד נובמבר 1949 הוקמו בארץ ישראל 49 יישובים חדשים. ההתיישבות נועדה לקבוע נוכחות יהודית ברחבי ארץ ישראל, ולהשפיע בכך על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית שתקום. פעולת ההתיישבות הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה העלייה על הקרקע של 11 יישובים בצפון הנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946.   /למידע מלא...

יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל"  

מילות המפתח: חומה ומגדל, התיישבות, עלייה חמישית

במפה נקודות התיישבות החדשות שקמו בשנות ה- 30. יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות. כמו כן הוקמו יישובים במתכונת "חומה ומגדל" במטרה להשפיע על גבולות המדינה היהודית.  /למידע מלא...