יונתן רטוש  

מחברות:   דינה ציונית , דינה ציונית

מילות המפתח: סופרים עבריים, רטוש, יונתן, כנענים (תנועה תרבותית-פוליטית)

על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים". /למידע מלא...

יוסף חיים ברנר  

מחברות:   דינה ציונית , דינה ציונית

מילות המפתח: סופרים עבריים, ברנר, יוסף חיים, מבקרי ספרות, מתרגמים

על חייו ופועלו של הסופר העברי והמבקר יוסף חיים ברנר. /למידע מלא...

אימבר בארץ  

מחבר:   יעקוב קבקוב

מילות המפתח: בן יהודה, אליעזר, אימבר, נפתלי הרץ, התקווה (המנון), אוליפנט, לורנס, אוליפנט, אליס

באוקטובר 1882 הגיע לארץ נפתלי הרץ אימבר (מחבר ההמנון - "התקווה" ) ביחד עם משפחת אוליפנט. במרץ 1887, אחרי יותר מארבע שנים, עזב אימבר את הארץ. המאמר עוקב אחרי שנותיו של אימבר בארץ: עיסוקיו, כתיבתו, פולמוסיו ויצירתו.  /למידע מלא...

אליעזר בן יהודה (1858-1922)  

מחבר:    ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית

על אליעזר בן יהודה הנקרא "מחייה השפה העברית" בזכות מפעלו הגדול  - המילון העברי ההיסטורי, הכולל את המילים העבריות מכל תקופותיה ושכבותיה של הלשון העברית.  /למידע מלא...

הילד העברי הראשון  

מחבר:   שמואל (שמוליק) מייזליש

מילות המפתח: בן יהודה, אליעזר, בן אב"י, איתמר

פרטים על חייו של איתמר בן אב"י, הילד הראשון שדיבר בשפה העברית. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ב. נשים כשותפות בחינוך העברי לאומי  

מחברת:   מרגלית שילה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה

בתקופת העליה הראשונה היה לנשים תפקיד משמעותי בהנחלת השפה ויותר מכך בתחום החינוך והההוראה, וזאת בניגוד למעמדן השולי בתחום החקלאות. החידוש של בני העלייה הראשונה היה פיתוח חינוך עברי לאומי לבנות ושילובן של נשים כמורות וגננות וכחברות שוות זכויות בהסתדרות המורים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה  

מחברת:   מרגלית שילה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה

מעמדה של האשה בעלייה הראשונה מבטא את המתח שהיה קיים ביישוב בין שמרנות למסורת. מסקנת המאמר היא שבתחום החינוך העברי הלאומי היו הנשים "חברות" שוות זכויות וזכו להערכה רבה על תרומתן לחינוך הילדים ולהנחלת הלשון העברית, אבל בשאר התחומים הוכרו רק כ"עובדות" בעבודת התחייה הלאומית. /למידע מלא...