|
|
|
היסטוריה (2)
|
|
|
מסרבות להיות אויבות : פמיניסטיות במלחמה הגדולה
מחברת:
אמירה גלבלום
מילות המפתח: עורף במלחמה, מעמד האישה, נשים, פמיניזם, פציפיזם
לפעילות נשים למען שלום בעיצומה של מלחמה יש היסטוריה. כשם שהמלחמה מזוהה עם "אחוות גברים", כך עשו נשים שימוש באחוות נשים כדי להתנגד לה. בהתנגדות למלחמה הן ראו חלק אינטגרלי של הפמיניזם שלהן. כך הן תבעו לאפשר לנשים להשמיע את קולן בשאלות של שלום ומלחמה וחרגו מן התפקיד המסורתי, שיועד לנשים בעת מלחמה: הקרבת הבנים והבעלים ללא תלונה, שמירה על הבית והעורף, הולדה וגידול בשר התותחים למלחמה הבאה, קבלת תפקידים נוספים בזמן מלחמה ונטישתם ללא אומר ברגע שהחיילים חוזרים הביתה. /למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: קיץ, 2002 שפה: עברית
|
|
עדה פישמן-מימון
מחברת:
מרגלית שילה
מילות המפתח: עלייה שנייה, ארגוני נשים
עדה מימון הייתה בין הלוחמות הנועזות ביותר לשיפור מעמדה של האישה בארץ-ישראל. היא הקימה את בית-הספר החקלאי עיינות ב-1930, וניהלה את המוסד במשך שנים רבות.. כמו כן הייתה חברה פעילה בארגוני נשים: ויצ"ו ב-1926 ומועצת הפועלות, בשנים 1921-1930.
/למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון ומעלה תאריך: תשנ"ח שפה: עברית
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: אוגוסט, 2006 שפה: עברית
|
|
העתונות היהודית בקראקוב
מחבר:
פביאן שלנג
מילות המפתח: עיתונות יהודית, יהודי קרקוב
תיאור הרקע להופעתה של עיתונות יהודית בקרקוב ובמיוחד הבטאון המרכזי של יהדות קרקוב "נובי דז'ינניק". הבטאון היה עיתון ציוני ליבראלי, שנלחם בגילויי האנטישמיות בפולין העצמאית מצד אחד ןבנטיות ההתבוללות בחברה היהודית בקראקוב מצד שני. במאמר תיאור העבודה בעיתון "נובי דז'ינניק" עד הפלישה הגרמנית לפולין וכן התייחסות לעיתון "נאשא וואלקא" (מאבקנו) שהיה זה ביטאון השמאל הציוני המתון.
/למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: 1981 שפה: עברית
|
קהל יעד: תיכון ומעלה תאריך: 1994 שפה: עברית
|
|
ז'בוטינסקי וחבריו למערכת השבועון היהודי-ציוני ברוסית, 'ראזסוויט', פטרבורג, סביב 1906
מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, עיתונות יהודית, עיתונות ציונית
שבועון זה היה לאבן פינה בתולדות העיתונות היהודית, הן כעיתון ציוני ראשון בשפה הרוסית, הן בקו התקיף והלוחמני שלו והן בהשפעתו העמוקה על יהדות רוסיה. לאורך השנים היה ז'בוטינסקי לבכיר המשתתפים בו, פרסם בו ממיטב הגותו ובמשך זמן מה אף ערך אותו. אחרי שהקים ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית הפך העיתון לכלי ביטוי מרכזי שלה. במרכז התמונה יושבים העורך אברהם אידלסון, ז'בוטינסקי מצד שמאל. /למידע מלא...
|
קהל יעד: כולם תאריך: תשס"ג 2003 שפה: עברית
|
|