טקס העשור לאוניברסיטה העברית בירושלים, באמפיתיאטרון בהר הצופים, 1935  

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים

על הבמה חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה וחלק ממוריה; מימין לשמאל: חיים וייצמן, י"ל מגנס, הנציב העליון סר ארתור ווקופ, נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, זלמן שוקן, בובר (מניף את כובעו), שמריהו לוין וגד פרומקין. /למידע מלא...

'יום הספר העברי' בתל-אביב, אמצע שנות ה- 20 למאה ה- 20  

מילות המפתח: ספרות עברית, תל-אביב (יישוב עירוני), תרבות עברית

גירסה מוקדמת של 'שבוע הספר העברי'.  /למידע מלא...

חנוכת 'מכון וייצמן למדע', נובמבר 1949  

מילות המפתח: וייצמן, חיים, מכון ויצמן למדע

חיים ויצמן הקים בשנות ה- 30 של המאה עשרים את ה'מכון למחקר ע"ש דניאל זיו' כחלק מחזונו הלאומי – מדעי. במרוצת השנים פעל נמרצות לפיתוחו ולהרחבתו עד שהוקם על בסיס מכון זיו המכון המדעי המרכזי בארץ, ומהמובילים בעולם, הנושא את שמו. בצילום: וייצמן, שהיה כמעט עיוור, נעזר בראש הממשלה דוד בן-גוריון והרי לוין, נגיד מכון וייצמן.   /למידע מלא...

וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925  

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, וייצמן, חיים

ב- 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים. את הטקס ניהל חיים וייצמן  שנבחר ליושב ראש חבר הנאמנים שלה. במרכז הבמה נראים, מימין לשמאל: מנחם אוסישקין, נחום סוקולוב, הרב יוסף צבי הרץ, הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הגנרל אדמונד אלנבי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, אחד העם וחיים נחמן ביאליק.  /למידע מלא...

ליליינבלום בחברת סופרים באודסה ב- 1906  

מילות המפתח: סופרים יהודיים, ליליינבלום, משה לייב

יושבים, מימין לשמאל: א"ל לוינסקי, מנדלי מוכר ספרים, אחד העם, י"ח רבניצקי, ליליינבלום ורב צעיר. עומדים: ח"נ ביאליק, יוסף קלוזנר וא"מ בורוכוב. משה ליליינבלום ראה את הסופרים הלאומיים כמי שמופקדים, מכוח חובה מוסרית, על עבודת התרבות הלאומית. /למידע מלא...

'הנחת אבן הפינה של הטיכניקום בחיפה' (גלויה בהוצאת חברת 'לבנון', אביב תרע"ב, 1912)  

מילות המפתח: מלחמת השפות בארץ-ישראל, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה

טקס הנחת אבן הפינה לבניין בשכונת הדר הכרמל שבמרכז חיפה התקיים באביב תרע"ב (1912). סביב הקמת הטכניון, המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ, פרצה 'מלחמת השפות' בין התומכים בשימוש בגרמנית במוסד החדש, ולפחות בתחומי המדע והטכניקה, לבין המצדדים בשימוש בעברית.  /למידע מלא...

'וועד הלשון העברית', 1912  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר

הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...