סמלים ועיצובה של זהות לאומית

סמלים הם גורם חשוב מאוד לכל חברה אנושית. כל ארגון אנושי זקוק להם, יוצר ומשתמש בהם. הם מהווים מוקד להזדהות וכבוד, וגורם מאחד של חברי ארגון או תושבי מדינה בינם לבין עצמם. סמלים מייחדים את תושבי המדינה או חברי ארגון, מעניקים להם זהות משל עצמם ומגדירים אותם לעומת חברות אחרות.
לאמתו של דבר סמלים הם מעין "קוד", צופן למרכיבים תרבותיים, חברתיים וערכיים הקיימים בכל מדינה מודרנית. כשחברי ארגון מסוים או אזרחיה של מדינה רואים את סמליהם, הם קולטים מתוכם מסר של תפיסות וערכים אשר עמוסים משמעויות דומות עבור כל אחד מהם. הם חשים תחושות של גאווה והשתייכות, הנובעות מן המטען הרגשי והערכי הטמון בסמל. הצופן או הקוד שבסמל מציינים תפיסות ערכיות של העולם אותו רוצים אנשים לראות, הדרך לפיה הם רוצים לחיות, רעיונות הנובעים מעברם אשר הם רוצים לשמר, ואמונות שחשוב להם לקיים.
בכל מדינה קיימים סמלים לאומיים רבים כמו הדגל, סמל המדינה, ההמנון והמטבע, על שמו ותוכנו. גם ימי חג לאומיים ושמות של אישים המונצחים ברחובות וכיכרות הופכים ברבות השנים למעין סמלים לאומיים. הצורך בסמלים של מדינות וארגונים מביא לשימוש חוזר בסמלים עתיקים וליצירת סמלים חדשים. כך למשל, גיבורים לאומיים מן העבר הרחוק ואף מן העבר הקרוב של האומה או מיתוסים וסיפורים היסטוריים, הופכים לסמליה של האומה ומעידים על תכניה הערכיים והמוסריים.
מדינת ישראל היא מדינה שאנשיה התקבצו מארצות רבות ומתרבויות ומסורות שונות. לכן קביעת סמלי המדינה היתה בעלת חשיבות רבה עבורה ונושא למחלוקות וויכוחים, ששיקפו את קשת הדעות והתרבויות שהרכיבו את המדינה הצעירה. תהליך היווצרות סמליה ובחירתם של סמלים עתיקים יכול ללמד על חשיבותם של ערכים שונים אשר המדינה החדשה אימצה, בתהליך עיצובה כמדינת לאום.



 

מי היו המוסדות הלאומיים בהם נדון סמל המדינה ודגלה?

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם את ההחלטה על יישום תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל לצדה של מדינה ערבית. נוצר צורך במוסדות שייצגו את המעבר מן ה"יישוב" אל המדינה עצמה, ולכן באפריל 1948 הוקמה "מועצת העם" ששימשה מעין פרלמנט זמני. "מועצת העם" בחרה מתוכה את "מנהלת העם", מעין ממשלה זמנית, שבראשה עמד דוד בן גוריון והיו בה 13 חברים.
לאחר הכרזת העצמאות, ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, הפכה "מנהלת העם" ל"ממשלה הזמנית", ו"מועצת העם" - ל"מועצת המדינה הזמנית", עד לבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-25 בינואר 1949.
הדיון בדגל ובסמל של מדינת ישראל נערך ב"מועצת המדינה הזמנית", וב"ממשלה הזמנית" בתקופה שבין ההכרזה על קום המדינה ועד לתחילת פעולתה של הכנסת הראשונה ב-12 בפברואר 1949. במסגרת דיון כללי בעיצוב המוסדות הלאומיים השונים ובאופיה הרצוי של המדינה - כיצד תראה, האם תרבותה תהיה תרבות דתית או חילונית, מה יישמר מהמסורת היהודית העשירה, מה ייזנח ואלו ערכים יתלוו אליה. האישים שעסקו בשאלות אלו היו מודעים לחשיבות הדיון ולחשיבות החלטתם, ועבר זמן רב עד שהשלימו את תהליך קבלת ההחלטה על דגל המדינה וסמלה.



להמשך הקריאה על:
סמל המדינה : המחלוקת וההחלטה
דגל המדינה : המחלוקת וההחלטה