| מאגר מידע |
מעשי הרצח של האיינזצגרופן בוצעו במקרים רבים בסיוע פעיל של האוכלוסיה המקומית. התושבים סייעו לערוך את רשימות היהודים, ואנשי משטרה מקומיים אף השתתפו לעיתים קרובות באקציה. בעדות הבאה מתוארת האקציה בהורוכב שבווהלין (אוקראינה). מדברי העדה, מרים ברגר, ניתן ללמוד על הסיוע הרב שקיבלו הגרמנים במעשיהם: אחר צהריים אחד (זה היה ב- 12 באוגוסט 1941) נכנסו לעיירה שתי משאיות מלאות שוטרים אוקראינים ורוצחי גסטאפו. תוך כמה דקות הועמד לעזרתם הנוער האוקראיני כולו. כנראה שהיו מוכנים לכך. במשך כשעתיים חטפו ברחובות וגירשו מן הבתים כ- 300 גברים, ביניהם ילדים בני 14. בחיפוש ומציאת היהודים הראה הנוער האוקראיני חריצות ואנרגיה כאלה, שכל תיאור של שפלות על זה לא יהא מספיק. בחטיפה עצמה לא השתתפו הגרמנים. זאת עשו בשלמות שכנינו האוקראינים. אשר דורות רבים חיו יחד עם היהודים. תלמידי תיכון, בני עם הרוצחים, באו לסחוב את חבריהם היהודים לספסל הלימודים. שכנים, שעשרות שנים חיו בידידות בית ליד בית, הפכו בן רגע לחיות פרא כלפי שכניהם היהודים, וכך בוצע הדבר אחת-שתיים, והקורבנות האומללים, ביניהם בעלי, אחי וגיסי, נאספו בחצר המיליציה ושם הוחזקו כמה שעות. בינתיים הובלה קבוצת גברים לפארק. שם נצטוו לחפור בור גדול. לכשהושלם החלו בהבאת הקורבנות האומללים בקבוצות, ואלה עדיין לא ידעו מה מצפה להם. המיליציה האוקראינית ביצעה את עבודתה בשלמות. אף אחד מהאומללים לא ברח. עבודת הירי בקרבנות בוצעה על ידי הרוצחים הגרמנים, שהם יותר מוכשרים במקצועם. בשעה שש בערב הכול היה גמור.
לקריאה נוספת: באתר יד ושם: עדויות נוספות בנושא אוכלוסיות מקומיות חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אוכלוסיות מקומיות מבחר חומרים בנושא אוכלוסיות מקומיות
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
