|
ביהדות |
ההלכה מחייבת לשחוט בהמות ועופות לפני בישולם ואכילתם על-פי כללים מפורטים. יסודם של כללי השחיטה הוא בפסוק "כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה’ לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁך"ָ(דברים יב, כא) . המילים "כאשר ציוויתיך" פורשו כרומזות לצורך לקבוע חוקים ברורים לשחיטה. לדוגמה, שעל הסכין ששוחטים בה להיות מלוטשת וללא כל פגם. מטרת רוב חוקי השחיטה היא להפחית את הייסורים שנגרמים לבעל-החיים.
על השוחט להיות איש ירא שמים, בקיא בחוקי השחיטה, בריא בגופו ובעל ידיים יציבות. לפני תחילת השחיטה עליו לומר את הברכה: "ברוך אתה ה' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה". גם נשים יכולות לשמש במלאכת השחיטה.
|
בנצרות |
אכילת בשר בעל חיים כלשהו אינה אסורה על-פי הנצרות. זאת, מתוך ההשקפה שכל בעלי-החיים נבראו על-ידי האל ולכן אין להגדיר אף אחד מהם כטמא ואסור באכילה. הנצרות גם אינה קובעת כללי שחיטת בשר.
|
באסלאם |
השחיטה באסלאם מתבססת על ההנחיה המופיעה בקֻראן, בסורת השולחן הערוך-5 בפסוקים 3- 5 : "3 נאסרו עליכם נבלה ודם ובשר חזיר, וכל אשר הוקרב לכבוד אחרים זולת אלוהים, והבהמה אשר מתה בחנק, או במכות, או בנפילה אל התהום, או בנגיחה, ואשר טרפוה חיות טרף- אל לא אשר שחטתם- ...". השוחט צריך להיות אדם מונותיאיסטי, המברך את אלוהים על שהתיר לו לשחוט את הבהמה לשם אכילתה. האסלאם הסֻני מתיר אכילת בשר שנשחט בידי יהודים, משום שהם מברכים את האל על השחיטה.
לחלקים נוספים של הפרק:
התגבשותה של ההנהגה הדתית
תפקידי ההנהגה הדתית: שיפוט
תפקידי ההנהגה הדתית : חקיקה ופסיקה
תפקידי ההנהגה הדתית : נשיאת דרשות
תפקידי ההנהגה הדתית : הנהגת התפילה
תפקידים דתיים : שחיטה (חלק זה)
תפקידים דתיים : עריכת מילה
תפקידים דתיים : קריאה לתפילה
תפקידים דתיים : הוראה וחינוך