| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בסימן תרל בספר חסידים (עמ' 168) נמצא הסיפור הבא:
מעשה זה נדון הרבה במחקר משום שהוא אחד המקורות הקדומים למנהג שבו מקיפים כוהנים את ירושלים בהושענא רבה במסגרת הציפייה לגאולה. ככל הנראה, יש לאגדה הזאת גרעין היסטורי, ויש בידינו ידיעות פזורות על מעמדו המיוחד של הר הזיתים בתקופת הגאונים ועל הטקסים שנערכו בו בסוכות. שמחה אסף כתב, כי לאחר הכיבוש המוסלמי היהודים "רכשו את הר הזיתים, שנתקדש באותו זמן קדושה מיוחדת ונעשה מרכז לחייהם הדתיים של היהודים בירושלים, ולא בירושלים בלבד" (אסף תשט"ו: עט). מרכז ההתכנסות והתפילה בעת העלייה לרגל היה על הר הזיתים. היתה סברה במחקר, שעובדה זו נבעה מדחיקת רגליהם של היהודים מן הגישה אל הר הבית, אבל נראה שלהתכנסות על הר הזיתים שורשים קדומים יותר, מלפני התקופה המוסלמית. על-פי המדרש היה זה המקום שאליו גלתה השכינה אחרי החורבן. הסיפור על השיחה עם אליהו הנביא מזכיר סיפור על שיחה הרבה יותר מאוחרת, בין הבעש"ט ובין המשיח, המופיע באיגרת הבעש"ט לגיסו, ר' גרשון מקוטוב. שם שואל הבעש"ט את המשיח "אימתי יבוא מר?", ותשובתו, "כשיפוצו מעיינותיך חוצה" – ניתנת להתפרש כדחייה של כל סיכוי קרוב לביאתו. ואילו כאן מודיע אליהו לרב האי, כי הגאולה תבוא כאשר יקיפו הכוהנים את העיר, ומתברר, שאין בנמצא אפילו כוהן כשר אחד וכמעט כל הקרויים בשם כוהנים אינם מזרע אהרן, והיחיד שמוצאו מבית אהרן הוא בעל מום. הסיפור מובא ב'ספר חסידים' בתוך מכלול מאמרים העוסקים בתשובה, ולגבי מחבר הספר העיקר הוא פסיקתו של רב האי גאון בעניין תשובת הרוצח, ולאו דווקא עניין הגאולה. בעיבוד הדברים ב'ספר חסידים' הודגש בחלק הראשון מעשה תשובת הרוצח, ובחלק האחרון – העובדה שהמושפל, הפגוע והצנוע רק הוא הכוהן האמיתי, דבר ההולם את תפישׂתו של 'ספר חסידים' לגבי החסיד כמי שמלבינים את פניו ברבים והוא אינו משיב. התשובה המתוארת כאן היא כנראה תשובת הכתוב: על הרוצח גזרה התורה מיתה בידי אדם, ולכן משמעותה של התשובה היא התקרבות ככל האפשר לסיטואציה של מיתה. החזרה על מלקות עד זוב דם וקבורה בחיים פעם אחר פעם נועדה להשיג זאת, והרוצח אף מבקש להמשיך בשעה שהרבנים סבורים שכבר מילא את מכסת יסוריו. ככל הנראה, הסיפור על רב האי ור' אביתר כהן צדק מתקשר לנושא בכך שבזמנם היה קיים מעין בית-דין מוסמך, שהיה יכול לפסוק לגבי עונשו של הרוצח, דבר שאינו בנמצא בעולמה של יהדות אשכנז במאה ה-12. עם זאת, יש בתיאור גם ביטוי להשקפתו של ר' יהודה החסיד, תהליך התשובה מחייב וידוי פומבי לפני חכם (וכל שכן לפני שני גאונים), וכולו תהליך חברתי פומבי. ככל הנראה, נועד המעשה לשמש אסמכתה לכללי התשובה הדורשים יסורים מעין אלה הגזורים בדין תורה. ראוי לציין, כי סיפור זה הוא אחת הדוגמאות המעטות בספרות התשובה העשירה של בני משפחת קלונימוס שבה ניתנת אסמכתה מסורתית לתורת התשובה הנקוטה בידיהם. בדרך כלל, הדברים מובאים כמובנים מאליהם, והדוברים אינם חשים צורך לאששם באמצעות מקורות ודוגמאות קדומות. גם בער וגם שלום הדגישו, כי לגבי תשובתו של רוצח מציגים כתבי התשובה של ר' יהודה ור' אלעזר את הדרך הנקבעת בתלמוד – עונש גלות. אולם לפנינו דיון רחב בתשובתו של רוצח, בלי שייזכר כלל עניין הגלות. לאחר שקיבל הרוצח את עונשו המתואר כאן, הוא משתתף, ככל הנראה, בטקסי הושענא רבה על הר הזיתים. יש כאן אפוא ביטוי מובהק להעדפת העיקרון של תשובת הכתוב על דברים הנאמרים בפירוש במסורת (גלות ככפרה על רצח נהוגה גם בנצרות, ומחבר הדברים שלפנינו מתעלם הן ממסורתו שלו והן ממסורת סביבתו הנוכרית). השפעתה של תורת התשובה החסידית על הדורות הבאים נחקרה בפירוט בידי יעקב אלבוים (אלבוים תשנ"ג). לפי תיאורו, המתבסס על עשרות ציטוטים מספרי הלכה ומוסר, השתמשו חכמי אשכנז המאוחרים במקורות ספרדיים בענייני תשובה, ובעיקר ב"הלכות תשובה" לרמב"ם, אך בעיקרו של דבר הסתמכו על המסורת המגולמת ב'ספר חסידים' וב'ספר הרֹקח'. ארבעת גדרי התשובה נזכרים ומתוארים פעמים רבות, ולא תמיד שליטה דרכו של ר' אלעזר מווֹרמס. יש שהחכמים הולכים בשיטת ר' יהודה ודורשים וידוי פומבי או וידוי לפני חכם. הסיגופים הנזכרים בכתביהם של החסידים חוזרים ומתוארים בחיבורים שנכתבו מאות שנים מאוחר יותר. אלבוים אומר:
משמע, ההקשר הכולל של התפתחות תורת התשובה של בני משפחת קלונימוס לא נשתמר לדורות. הוויכוח בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר בעניין התפקיד החברתי של התשובה ומקומה במסגרת הכת החסידית שר' יהודה ביקש להקים לא עורר כל הד במאות הבאות. אולם תפישׂות היסוד בדבר חשיבות היסורים, הבושת והווידוי בתהליך התשובה, המנוגדות כל-כך לתפישׂת התשובה בכתביהם של חכמי ספרד, פרובאנס ואיטליה, הכו שורשים עמוקים בהווייה האשכנזית, אם לא בתחום העיון, לפחות בתחום המעשה.
קראו עוד:
תורת התשובה של ר' יהודה החסיד : חיבורי התשובה ודרכי התשובה תורת התשובה של ר' יהודה החסיד : וידוי וסיגופים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
