| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
"הנני מקווה שהנשים תשתדלנה להכניס את ישראל לארץ-ישראל". "איך נרחיק את הנשים מעבודה לאומית אחרי שנאמר כי 'בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל'?... כל מה שנרבה בזכות הנשים כן יגדל ערכן". הדברים האלה משקפים במידה רבה את יחסו של היישוב לנשים: אמנם הן לא התקבלו כחברות שוות זכויות בהסתדרות הארצישראלית, אך הכל העריכו את יכולתן ואת חשיבותן למפעל התחייה. מן הראוי להבחין בין מעמדה החוקי של האשה ובין מעמדה בחברה, ובעיקר במשפחה. נחיתותה בתחום החוקי לא מנעה את מעמדה הדומיננטי בתחומים אחרים של החיים.96 מה היתה עמדתן של הנשים בנושא הזה? עיתוני התקופה סיפרו על קהל רב, ובכללו נשים, שנהר למקום האספה שבה הוכרעה השתתפותן. כותב הפרוטוקולים של האספה רשם מהרהורי לבו: "והנשים המסכנות? הן בעצמן לא יכלו לתבוע את זכויותיהן באשר עוד לא קובלו לא לבוחרות ולא לנבחרות." כשתיאר את הוויכוחים שנתקיימו בהפסקת הצהריים הביא את דבריה של מרת יפה: "או ניצחון מוחלט או לא מאומה! בוויתורים לחצאים לא חפצתי." אך ככלל נשארה התשובה לשאלה הזאת עלומה, ושתיקת הנשים מדברת בעד עצמה. נראה שנשות העלייה הראשונה לא נתנו ביטוי לדעתן בכתובים,97 ואף לא התארגנו כדי להשמיע את קולן בנידון. משתיקתן ניתן להסיק כי נשות העלייה הראשונה לא ביקשו להן שוויון זכויות. המחקר על תולדות הנשים בעת החדשה מלמד כי בדרך כלל עולה חשיבותם של הנשים בחברה בעתות הגירה, אך לרוב אין הדבר מביא בעקבותיו לצמיחתה של תנועה פמיניסטית. זאת ועוד. חקר תהליך השגת זכויות נשים באירופה ובאמריקה מעלה, כי זכויות אלו נקנו בדרך כלל כאשר הנשים היו מעורבות באופן פעיל במאבק להשגתן,98 או כאשר חברת הגברים נזקקה להן באופן מיוחד. ממחקר על התערותן בחברה האמריקאית של נשים יהודיות שהיגרו לארצות-הברית החל משנות השמונים של המאה התשע-עשרה עולה, כי השתלבותן בחיי הציבור התאפשרה קודם כל במוסדות חילוניים.99 ראשונות היישוב לעומת החלוצות בחברות הגירה אחרות זכו להערכה רבה על עבודתן בשדה החינוך בכלל, ובהנחלת הלשון בפרט. באיזו מידה היתה ההערכה הזאת מוצדקת? האומנם התפשטות העברית בקרב הבנות היא שסללה את הדרך להפיכת העברית לשפת דיבור? גני הילדים שנוהלו לרוב בידי נשים הגשימו את תקוותיו של בן יהודה בדבר חשיבות הדיבור העברי בפי הנערות, וממחקרו של שלמה הרמתי עולה, כי הגנים, שקמו בשלבי העלייה הראשונה, אכן היו זרז רב חשיבות להתפתחות השפה.100 קבלתן של הנשים כחברות שוות זכויות בהסתדרות המורים, לעומת דחייתן בידי ההסתדרות הארצישראלית, מאששת את ההנחה בדבר מעמדן הייחודי בשדה החינוך, ומלמדת גם על אופיו הליברלי של החינוך העברי החדש. נשות העלייה הראשונה הוכרו כ"עובדות" בעבודת התחייה. להכרה כ"חברות" שוות זכויות זכו רק בתחום חדש: החינוך העברי-הלאומי. בדיקת מקומה של האשה בחברה היישובית של שנות עלייה ראשונה שופכת אור נוסף על תדמיתה של חברה זו שמסורת וחידוש שימשו בה בערבוביה. מצד אחד היתה החברה במושבות חברה שמרנית שביקשה להמשיך גם בארץ אורחות חיים שהתגבשו במשך דורות בגולה. ומן הצד האחר היתה בקרבה קבוצת מיעוט חדשנית, שהמורים לקחו בה חלק לא מבוטל, קבוצה שביקשה להנהיג את היישוב על-פי ערכים חדשים. אלה וגם אלה מיאנו בשנים האלו להינתק מחברת היישוב הישן, שהיוותה בשלהי המאה התשע-עשרה את רוב היישוב היהודי בארץ. המאבק על מעמדה של האשה משמש ביטוי ואספקלריה גם יחד למגמות הסותרות שרווחו בקרב יהודי ארץ-ישראל בעת הזאת. מן הראוי לציין כי גורלה של המורה בשנות העלייה הראשונה שפר עליה גם לעומת גורלה של הפועלת הסוציאליסטית בשנות העלייה השנייה. הפועלות שהגיעו ארצה בעשור שקדם למלחמת העולם הראשונה נאבקו קשות כי לזכות בהכרת הגברים לשיתופן כחברות שוות זכויות, ואילו המורות הראשונות זכו בשוויון כדבר מובן מאליו.
לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
