| מאגר מידע |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב-19 ביוני 1967 העבירה ממשלת ישראל מסר לנשיאי מצרים וסוריה, בדבר נכונותה להחזיר את רמת הגולן ואת סיני תמורת הסכמי שלום מלאים. אך לאחר החלטת ועידת ראשי מדינות ערב בחרטום על אי ההכרה בישראל, ביטלה ממשלת ישראל את מחוותיה.
מלחמת ההתשה בגזרות מצרים וירדן פסקה ב-8 באוגוסט 1970, ביוזמת שר החוץ האמריקני רוג'רס, שהציג תכנית לפינוי ישראל מהשטחים תמורת שלום. בציבור הישראלי התגלו סימני עייפות מן ההתשה בנוסח מכתב המחאה של כמה עשרות תלמידי כיתות י"ב והצגת התיאטרון הקאמרי הסטירית "מלכת האמבטיה", שהפנתה אצבע מאשימה נגד חוסר נכונותה של ממשלת ישראל לטפח מדיניות של נכונות להחזרת השטחים תמורת שלום. ישראל הסכימה לכל סוג של הפסקת-אש. מצרים וירדן קיוו שיישום התכנית יגרום לנסיגת הכוחות הישראליים מכל השטחים שכבשה. סוריה לא נענתה ליוזמה. לירדן היה ברור, כי למען ודא את נסיגת ישראל מהגדה המערבית, עליה להפסיק בכוח הזרוע את פעילויות אש"ף נגד ישראל מעבר הירדן המזרחי. ב-15 בספטמבר 1970 כיתר צבא ירדן את מחנות הפליטים הפלסטיניים ואת זרקה, והחל במבצע לחיסול ההתנגדות הפלסטינית בירדן. לכן נקרא חודש זה ע"י הפלסטינים: "ספטמבר השחור". המצב המהפכני ששרר בממלכת ירדן הקרין חוסר יציבות ואפשרות של התמוטטות המשטר. ההנהגה הסורית, בראשות הנשיא צלאח ג'דיד, החליטה לפלוש אל ירדן מצפון. הממשל האמריקני המודאג הכניס את כוחותיו לכוננות, וביקש מממשלת ישראל לרכז כוחות ברמת הגולן. ישראל נענתה בחיוב וקיימה פעילות אווירית מאיימת מעל דרום סוריה ובצפון ירדן. המעורבות הישראלית הביאה להסתלקות הסורים מירדן, ובכך אף תרמה להצלת המשטר הפרו-מערבי של המלך חוסיין. ב-28 בספטמבר 1970 מת נשיא מצרים, ג'מאל עבד אל-נאצר. במקומו נבחר מחמד אנואר א-סאדת, ששינה באורח חד משמעי את מדיניות מצרים כלפי ההכרה בעצם נוכחותה של מדינת ישראל במזרח התיכון. לאחר כשלון מאמציו של ד"ר גונאר יארינג, מתווך האו"ם, לכונן שלום קבע בין ישראל למצרים, פרש בפברואר 1971 מן התיווך. בעקבות כך הכריז נשיא מצרים כי ארצו תילחם על החזרת סיני, גם אם יפלו במערכה מיליון מצרים. הפיקוד העליון הישראלי החל להסתגל למציאות של מדינת ישראל רחבת הידיים, שבה ממשל צבאי יעיל האחראי לציבור הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת-עזה ולערביי סיני ורמת הגולן, מחד-גיסא, ומאפשר הגנה על מרחביה הגדולים, יחסית, של מדינת ישראל החדשה, מאידך גיסא. אתגרי הממשל הצבאי והשליטה במרחבים הגדולים, תוך המשך קיום רוח התמרון המהיר של התקפות הנגד, הצדיקו את הגדלת ממדי הצבא, עד כדי טיפוח יכולת הנדסית-ארגונית לצלוח את תעלת סואץ במתקפת-נגד. אחת התוצאות הייתה הארכת תקופת שירות החובה משנתיים וחצי לשלוש שנים. *אל"מ (מיל') ד"ר מאיר פעיל - דוקטור להיסטוריה כללית, צבאית ומזרח תיכונית. שירת בפלמ"ח ובצה"ל 28 שנים. שימש בתפקידי פיקוד שונים. כתב ספרים תורתיים לצה"ל. קישורים: אתר צה"ל אתר חיל האויר -------------------------------------------------------------------------------- ערך זה לקוח מתוך הספר "אישים ומעשים בישראל - ספר היובל", בעריכת שרה ומאיר אהרוני, בהוצאת מקסם בע"מ, רחוב כלנית 4 כפר סבא. החומר במאגר זה הוא לצורכי שימוש פרטי וחינוכי בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
