| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לא מכל ארצות האסלאם עלו היהודים, ולא בכל ארצות האסלאם התבצע חיסול גלויות. יהדות אלג'יריה, אשר מנתה בשנת 1962 165,000 נפש, קשרה את גורלה בנוכחות הצרפתית באלג'יריה מאז שנת 1830. יהדות זו ברובה לא ביקשה להתפנות מאלג'יריה, גם לא בזמנים הקשים של המאבק האלים לעצמאותה שהתנהל בשנים 1962-1954. רק בשנת 1962, כאשר נאלצו למעלה ממיליון מתיישבים צרפתים לפנות את אלג'יריה, התפנו גם יהודי אלג'יריה והגיעו עם הצרפתים לצרפת. אלא שרק מעטים מהם הגיעו לישראל. למדינת ישראל היה קשר רופף לקהילה זו, והיא לא טיפלה בעלייתה כפי שנהגה בגלויות אחרות, ועם זה שימשה אלג'יריה במשך שנים רבות תחנת מעבר ליהודים ממרוקו בדרכם לארץ ישראל. יהודים מאלג'יריה הגיעו לארץ רק לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר שהות של כמה שנים בצרפת. המקרה של אלג'יריה וארצות אסלאם אחרות מלמד כי לא בכל ארצות האסלאם היו הגורמים לעלייה דומים. העלייה הגדולה מארצות האסלאם בשנות החמישים ובראשית שנות השישים הביאה לסיום נוכחותם של היהודים במרבית הארצות האלו. מורשת מפוארת של מאות שנים, לעתים יותר מאלף שים, הגיעה אל קצה. מרבית היהודים ראו במדינת ישראל את מקומם הטבעי והברור מאליו. לחלקם היו שיבת ציון וקיבוץ הגלויות בבחינת הגשמת הרצון האלוהי. למרות הרגשות הקשים המלווים את העולים ובני משפחותיהם עד היום, יש לומר כי מדינת ישראל הוכיחה את מחויבותה וסייעה בדרכים שונות לעלייתם של יהודי ארצות האסלאם. הארגונים היהודיים העולמיים גילו סולידריות עם קהילות אלו וסייעו להן מבחינה מדינית וכלכלית. העלייה הזו תרמה למדינת ישראל הרבה מעבר לתוספת של תשתית אנושית, אך ליבון הקביעה הזו חורג ממסגרת ספר זה. סיפורה של העלייה הגדולה עדיין לא נחשף במלואו. גילינו כאן טפח וכיסינו טפחיים. יחד עם זאת, דומה כי יש בדברים המובאים בספר זה לפתוח צוהר לנושא ולקוות כי ייחקר וייחשף בעתיד.
לחלקים נוספים של המאמר:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
