אשר מאיר, יליד GRONINGEN, הולנד, 1922.
משפחה עם שישה ילדים, אביו היה רב ראשי של המחוז; עד 1942, המשיך ללמוד וסיים כלבורנט כימי; אחרי הלימודים, הצליח להסתתר יחד עם אחיו, אצל שכנים; אחר כך עבר ל- HENGELO בצפון הולנד, והסתתר בחווה שנתיים וחצי, עד אפריל 1945; בגמר המלחמה, חזר לבית ב- GRONINGEN, ולאחר שקיבל עבודה, עבר ל- AMSTERDAM, שם הוא חי, התחתן ב- 1946, ועלה ארצה במאי 1949, לקיבוץ מעין צבי, שם הייתה משפחתו.
…האוכלוסיה ההולנדית בכללותה היתה בזמן הכיבוש רוב רובה מאוד פאסיבית. הם גידפו והם קיללו, אבל יחד עם זה לא עשו שום דבר.
ש. לא היו פרטיזנים, או פעולות כאלה?
ת. המחתרת היתה קיימת, אבל היא היתה קטנה מאוד, ולמעשה, המחתרת בהולנד היתה הרבה יותר קטנה והרבה פחות מאורגנת מלמשל בבלגיה, או בצרפת. ומידת שיתוף הפעולה עם הגרמנים היתה הרבה יותר גדולה בהולנד מבבלגיה ובצרפת.
ש. באיזה מובן שיתוף פעולה?
ת. לציית להוראות.
ש. זה באופי של ההולנדים, אני חושבת, לא?
ת. לציית להוראות, זה באמת היה טוב, ובמקרה הפחות טוב לעזוב. אז לכן בצד אחד ליהודים היה קשה מאוד למצוא הסתר, ומצד שני היו הולנדים שהלשינו ומסרו יהודים שהיו בהסתר. יש למשל, מכתב שפורסם בספר קטן על כרונינגן בתוך המלחמה, שכתוב על ידי אשה למשטרה בעיר, לראש המשטרה, שהיה ידוע כנאצי גדול, שברחוב שלה גרה משפחה יהודית. איך זה ייתכן? אחרי שכל היהודם כבר היו במחנות - איך ייתכן. טוב, הם נשלחו בצורה זו או אחרת, אבל המכתב הזה, ראש המשטרה רשם שכבר טיפלו בזה.
לקריאה נוספת:
הולנד
מזיכרונותיו של שלום אילתי על האוכלוסיות המקומיות
מזיכרונותיה של מאשה גרינבאום על אוכלוסיות מקומיות ששיתפו פעולה עם הגרמנים
באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא אוכלוסיות מקומיות
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אוכלוסיות מקומיות
מבחר חומרים בנושא אוכלוסיות מקומיות