בתקופת השואה חיו בגטאות יהודים שונים: שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות, מאמינים ושאינם מאמינים. החיים בגטאות הביאו רבים מהם להתמודד עם שאלת זהותם האישית. התמודדות זו היתה קשה מכל לאלו שלא הגדירו את עצמם כיהודים ולאלו אשר גילו את זהותם היהודית רק בימי האסון. בקרב היהודים היו שהמשיכו באמונתם כמקודם, והתאימו את עצמם לתנאים ההולכים ומחמירים, היו שהתקשו במאבק על שמירת המצוות ובעמידה בתנאי הסבל, והיו שרחקו מהדת ועזבוה. מגמה בולטת אחרת היתה התקרבות ליהדות, לדת ולמצוות מצד יהודים שלראשונה חשו זיקה כלפי היהדות.
לקריאה נוספת:
שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז
מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'
מעדותו של חנוך צינוירט על חיי דת בעיירה גריבוב שבפולין
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא חיי דת בתקופת השואה
מערך שיעור – החגים היהודיים בתקופת השואה
עדויות וידאו – מבט אל עולמם של היהודים החרדים בתקופת השואה
