בציור חדר גדול שקירותיו חשופים וקודרים, במרכז החדר שולחן גדול מימדים הממשיך אל מעבר לגבולות הציור. במרכז השולחן מונח גלובוס, מפת אירופה במרכזו, פונה אל הצופה. הפליט יושב על שרפרף בקצהו הפנימי של החדר, מכונס בעצמו, ראשו בין ידיו. מהותו כנווד חסר בית באה לידי ביטוי בצרור ומקל ההליכה שלרגליו; בחוסר הנגישות של הגלובוס כלפי הפליט: אירופה מפנה את גבה אליו,ואף מדינה אחרת לא מציעה מוצא למצוקתו. הפתח היחיד בחדר, למרות שפונה אל מחוץ לגבולות עולמו של הפליט, אינו מהווה נחמה. הנוף הנשקף הוא נוף צחיח של עצים עירומים ועורבים חגים ומסמל עתיד קודר ומאיים.

פליקס נוסבאום (1904 – 1944)
נולד באוסנברוק, גרמניה. למד ציור והציג תערוכות בהמבורג, בברלין וברומא. ב- 1934 היגר לבלגיה ומשם לצרפת. בשנת 1940 נעצר ונשלח למחנות סאן-סיפריאן וגירס. נוסבאום ברח כמה פעמים מן המחנות האלה וחי במחבוא בבריסל. חייו בתקופה זו נעו בין דירת המסתור לבין הסטודיו שלו, שם המשיך ליצור עד שנתפסו הוא ואשתו ב – 1944. הוא גורש לאושוויץ שם נרצח באוגוסט 1944.

פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.