עליתם המאורגנת של בני נוער מגרמניה הסתייעה במפעל הצלה וחינוך יחיד במינו. אמנם אף קודם לכן נהגו הורים יהודים-ציוניים לשלוח את ילדיהם לזמנים קצובים לבתי ספר בארץ, (כפר הנוער 'בן שמן' שימש במשך שנים כמקום הכשרה לבני נוער), אך עם הרעת מצבם של יהודי גרמניה לאחר עלית הנאצים לשלטון בשנת 1933, נוצר צורך ליצור תכנית שיטתית להצלה, קליטה וחינוך לבני הנוער שישלחו מאירופה לארץ.

כבר בשנת 1932 יזמה המחנכת רחה פראייר, בסיועו של שליח תנועת 'החלוץ' בגרמניה אנצו סרני, מפעל לקליטתם של בני נוער מגרמניה בארץ, בתחילה ללא הוריהם. יוזמה זו זכתה להיענות רק שנה אחר-כך, במסגרת הקונגרס הציוני ה- 18, שהחליט על הקמת מסגרת מיוחדת בשם 'עלית הנוער' שפעלה במסגרת 'המחלקה להצלת יהודי גרמניה' בראשותה של הנרייטה סאלד. למן הגעתה של הקבוצה הראשונה לקיבוץ עין חרוד בשנת 1934 ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ניצלו הודות למסגרת הזו כ- 5,000 בני נוער.

תנועת העבודה, ובעיקר התנועות הקיבוציות, נשאו על כתפיהן את עיקר המפעל של 'עלית הנוער'. רובם של הצעירים אורגנו במסגרת תנועות הנוער והגיעו לארץ בקבוצות. מרביתם נקלטו בקיבוצים, בקבוצות ובמושבים וחלקם אף נטל חלק בהקמתם של ישובים חדשים במשותף עם בני נוער מן היישוב בארץ.

זמנם של הנערים התחלק בין עבודה מעשית (כארבע-חמש שעות ביום) לבין לימודים (כמספר שעות זהה לשעות עבודתם). אנשי ההתיישבות העובדת סיפקו לא רק את המסגרת היישובית הקולטת אלא היוו את עיקרו של הסגל המלווה והמחנך שקלט חניכים אלו. במרוצת הזמן התרחב מפעל זה של 'עליית הנוער' והקיף בני נוער מכל התפוצות, כולל ילדים. למן ראשיתו של מפעל ייחודי ומופתי זה ועד ראשית שנות החמישים הגיעו ארצה בתכנית זו למעלה מ- 70,000 בני נוער מ- 70 ארצות.

לחלקים נוספים של המאמר:
שנות השלושים והעליה החמישית : רקע כללי
שנות השלושים והעליה החמישית : מאבקים על ההגמוניה בהנהגת הישוב ובהנהגה הציונית
שנות השלושים והעליה החמישית : העליה החמישית
שנות השלושים והעליה החמישית : 'עלית הנוער' (פריט זה)
שנות השלושים והעליה החמישית : תנועת הפועלים בתקופת העליה החמישית
שנות השלושים והעליה החמישית : ההתישבות העובדת
שנות השלושים והעליה החמישית : ראשיתה של ההעפלה
שנות השלושים והעליה החמישית : התישבות 'חומה ומגדל'