המרד הוכן על-ידי שנים-עשר תועמלנים, כדרך השיעה, בהם ערבים ו"מואלי" גם יחד, הוא פרץ בשנת 746 כאשר חסידי בית עבאס ובראשם אבו מסלם הרימו בח'ראסאן את הנס השחור – נס שהפך לאחר מכן לדגלם של העבאסים, ואשר היה סמל משיחי ידוע. המרד התפשט על פני ח'ראסאן, בירתה מַרו נפלה מיד ואחריה כל האיזור. להתפשטותה של המרידה סייעו החולשה המדינית-פנימית של השלטון האומיי, שהורגשה במיוחד באזורים המרוחקים מן המרכז, והסכסוכים התמידיים והמתישים בין השבטים הערבים הצפוניים והדרומיים בכל אזורי האימפריה.

אחרי ח'ראסאן נפלה עיראק ובשנת 749 הוכתר אבו אלעבּאס כחליף באלכּופה – המרכז השיעי של עיראק. בשנת 750 נכבשו ערים ואזורים נוספים, כולל הבירה האומיית דמשק. הצבא האומיי הוכחד בקרב על נהר זאבּ הגדול.

החליף האומיי האחרון – מַרואן בן מוחמד – נרצח במצרים, אליה נמלט בבקשו מקלט. שארית בית אמיה נרדפה קשות על-ידי השליטים העבאסים החדשים, אשר הרגו באכזריות ובעורמה את כל צאצאיו של החליף. כך נסתם הגולל על הממלכה האומיית, ועל במת ההיסטוריה עולה האימפריה העבאסית.

לחלקים נוספים של המאמר:
בית עבאס : הרקע לעליית בית עבאס
בית עבאס : המרד העבאסי (פריט זה)
בית עבאס : האימפריה העבאסית
בית עבאס : הח'ליפות העבאסית עד מות אלמאמון (833-750)
בית עבאס : ההשפעה הפרסית באימפריה העבאסית
בית עבאס : מוסדות האימפריה העבאסית
בית עבאס : הכלכלה העבאסית
בית עבאס : החברה העבאסית
בית עבאס : הח'ליפות העבאסית (1258-833)
בית עבאס : קיצה של הח'ליפות העבאסית