המילה "אימפְּרֶסיוֹניזם" לקוחה מהמילה impression, שמשמעותה רושם או התרשמות. במקור מונח זה שימש כדי לשים ללעג יצירה של הצייר קלוֹד מוֹנֶה (1926-1840) שהוצגה בתערוכה בשנת 1874 - מבקר אמנות אמר עליה שהיא התרשמות בלבד, שהיא עדיין לא ציור גמור. הציורים האימפרסיוניסטיים, שהיום מקובלים ואהובים מאוד, היו מהפכניים בזמנם, ורבים מתחו עליהם ביקורת.

כמו אמני הראליזם, גם האימפרסיוניסטים רצו לתאר את המציאות, אולם עניינוּ אותם היבטים אחרים במציאות זו: אמני הראליזם שאפו להציג את המציאות החברתית בזמנם, ואילו האימפרסיוניסטים התעניינו בעיקר בחקירת תופעות הקשורות לזמן ולאור בטבע ושאפו לתאר את הדרך שבה העין תופסת את התופעות האלה. עם זאת, האמנים האימפרסיוניסטים תיארו בציוריהם גם את החברה המודרנית – לדוגמה, אחד הנושאים האהובים עליהם היה תרבות הפנאי, שהתפתחה מאוד בעידן המודרני.

האמן הצרפתי קלוֹד מוֹנהֶ צייר את חבצלות המים שבגנו בז'יוֶורני בשעות שונות של היום ובמצבי תאורה משתנים. מונה צייר גם מקומות אחרים במצבי תאורה שונים - עִניֵין אותו לבחון כיצד אותו מקום, או אותו החפץ, נראה שונה לגמרי בשעות שונות של היום - שהרי האור והצבע, שהם הנושא המרכזי בציוריו, משתנים ואינם יציבים. מונה ניסח את תפיסתו במשפט: "כדי לצייר ים צריך לראותו בכל יום, בכל שעה של היום ובאותו מקום".

קלוד מונה, ברכת חבצלות המים: הרמוניה בוורוד, 1900, שמן על בד, 100X89.5 ס"מ.

בציור "ברכת חבצלות המים: הרמוניה בוורוד", משיחות המכחול הקטנות והחופשיות יוצרות רושם של ציור שצוּיַר במהירות מתוך רצון להנציח את הרגע שיחלוף עוד מעט כשהאור ישתנה. כמעט אפשר לחוש את תנועת ידו המהירה של מוֹנה. ההתרחשות הצבעונית העשירה מבוססת על התבוננות מעמיקה בברֵכה וגם על דברים שלמד מונה מתאוריית הצבע של שֶוורל (ראו בהמשך). לדוגמה: בצד שמאל מצויר שיח שגוֹני העלים שלו צהובים וירוקים; בהתאמה, הצללים שלו כוללים את הצבעים המשלימים של הצהוב והירוק - סגול ואדום. ועוד דוגמה: על גבי הגשר מוקרנים צבעים מסביבתו עד כדי כך שקשה לדעת מה צבעו ה"אמיתי" של הגשר.

בשונה מהאמנים הרומנטיים ששאפו לתאר את תגובתם הרגשית האישית, האמנים האימפרסיוניסטים שאפו להתבונן באופן אובייקטיבי וכמעט מחקרי בעולם. ואולם, בפועל יצירותיהם של האמנים האימפרסיוניסטים אינן תוצר של התבוננות אובייקטיבית בלבד; למשל, קל לזהות את סגנונו המיוחד של מונה. בציוריו של כל אחד מהאמנים באה לידי ביטוי דרך ההתבוננות הייחודית, האישית, שלו.

על צבעים משלימים ותאורית הצבע של שֶוורל

מעגל הצבעים שלפניכם מורכב משישה צבעים:

1. שלושת צבעי היסוד - אדום, צהוב וכחול.
2. שלושת הצבעים המשניים - סגול, ירוק וכתום.
   צבעים אלה נוצרים מערבוב של צבעי יסוד:
   אדום וכחול יוצרים סגול;
   כחול וצהוב יוצרים ירוק;
   צהוב ואדום יוצרים כתום.

שני צבעים הממוקמים זה מול זה במעגל הצבעים נקראים צבעים משלימים.

איך כל זה קשור לאמנים האימפרסיוניסטים? בשנת 1839 פִּרסם המדען מישל איז'ן שֶוורל (1889-1786) ספר בשם "החוק של ניגוד סימולטני של צבעים". לספר זה הייתה השפעה רבה על ציירים במאה התשע עשרה, וגם על האמנים האימפרסיוניסטים. אחד הגילויים החשובים שלו היה שצבעים הנמצאים זה בצד זה משפיעים זה על זה. הציירים האימפרסיוניסטים למדו דברים רבים משוורל. הנה שתי דוגמאות:

1. צבע מקרין מסביבו את הצבע המשלים שלו; לכן כדי לצייר צל של אובייקטים – כגון דמויות, חפצים, בעלי חיים או צמחים – אין להשתמש רק בצבע כהה יותר. הצל צריך לקבל את הגוון של הצבע המשלים של האובייקט. לדוגמה: הצל של תפוח ירוק יכלול בתוכו גוון אדום.
2. אובייקט מקרין את צבעו על אובייקטים אחרים.