הברון לא הסתפק בביסוסה של ראשון-לציון. בתחילת תרמ"ג (1883) הוא ניגש להקמת מושבה חדשה. בפקודתו נרכש שטח גדול ליד הכפר עקיר. הובאו משפחות של חקלאים יהודים יראי-שמים, מהעיירה רוז'ינוי שבליטא והוקמה המושבה עקרון, ששמה הוסב למזכרת-בתיה על שם אימו. בו בזמן הובא לידיעתו ששתי מושבות, זמארין שעל הכרמל וראש-פינה שליד צפת, שהוקמו זה עתה - מצבן בכל רע. הוא החליט מיד לפרוש את חסותו גם עליהן. לזמארין נתן שם עברי זכרון-יעקב, על שם אביו.

לא עברו ימים מרובים וגם המושבות פתח-תקוה, יסוד המעלה וגדרה, שנתמכו באמצעיהם הדלים של "חובבי ציון" ומצבן היה בכל-רע - זכו לסיוע נדיב מאת הברון. תוך זמן קצר ניטעו בכל המושבות כרמי-גפן על שטחים נרחבים, והברון דאג לכלכלת האיכרים, עד אשר יניבו הכרמים פרי. וגם לאחר שבצרו את הכרמים - רכש הברון את כל היבול במחיר גבוה לצרכי היקבים, שבנה בראשון-לציון וזכרון-יעקב. לשם שיווק היין עודד הברון את הקמת חברת "כרמל", הידועה כיום כחברת "כרמל מזרחי". לצורך זה אף ניסה להקים בית-חרושת לבקבוקים בטנטורה, על חוף הים, לא הרחק מזכרון-יעקב.

הוא ידע שלא על היין לבדו יחיו בני המושבות, שאיפתו הייתה לטפח בארץ טיפוס של איכר יהודי המספק לעצמו את כל צרכיו ואינו נזקק לקנותם מאחרים. לכן השתדל לפתח במושבות ענפי חקלאות רבים ומגוונים. את עיקר מרצו השקיע בפיתוח המושבות. הוא דאג לשלוח מצרפת עופות וביצי-רבייה ממינים משובחים, כדי לפתח את ענף הלול. וכדי שיהיה לאיכרים חלב ממשקם הביא מין עזים טוב השופע הרבה חלב. כן שלח פר מיוחס, כדי לשבח את עדרי הבקר. הברון הירבה לבקר בתערוכות חקלאיות ברחבי העולם, במטרה ללמוד במה ניתן לשכלל את החקלאות במושבות. מן ההשראה שקיבל בתערוכות, הורה להקים בארץ תחנות-ניסיון בתחומי חקלאות שונים. הוא השקיע הון תועפות בניסיונות להקים בית-חרושת לאריגי משי בראש-פינה, בתקווה כי הדבר ייתן תעסוקה גם לאנשי צפת. ביסוד המעלה נעשו בפקודתו ניסיונות להקים בית חרושת לבשמים. כישלונות לא הרתיעו אותו. העיקר שהמושבות יתבססו והארץ תיבנה. לשם כך הובאו ארצה מכונות חקלאיות משוכללות, נחפרו בארות והמים נשאבו מהם במנועים של נפט. כל החידושים הטכניים של אותם הימים הובאו ארצה.

ברוח חזונו הגדול פיזר ממון רב לרכישת שטחי קרקע נרחבים במקומות שונים בארץ, כדי לבנות עליהן מושבות חדשות. הוא השתדל ליצור גושי התיישבות מרוכזים. כן הרחיב את השטחים סביב מושבות קיימות.

הברון דאג גם לבריאותם של האיכרים. בגלל הביצות שהיו אז בארץ, ועקב תנאי ההיגיינה הירודים, השתוללה מחלת הקדחת ורבים סבלו ממחלות מעיים. הברון הקים מרפאות מרכזיות והושיב בהן רופאים, אחיות וחובשים לשם טיפול רפואי באיכרים ובמשפחותיהם. ליד המרפאות יסד בתי-מרקחת ומינה רוקחים שסיפקו תרופות לחולים. הרופאים היו יוצאים רכובים על סוסים למושבות שבסביבה, לעתים קרובות תוך סכנת נפשות ממש.

הברון דאג גם להקמת בתי-ספר ולהחזקת מורים בשביל ילדי המושבות. הוא רצה מאוד ששפת הלימוד תהיה עברית. ואכן, כמה מן המורים במושבות היו ממניחי היסודות של החינוך העברי בארץ-ישראל.

הוא הקים בכל המושבות בתי-כנסת נאים, בתי מטבחיים, בתי-מרחץ ומקוואות-טהרה ודאג שבכל המושבות יהיו משמשים בקודש: רב, שוחט, מנקר בבית המטבחיים, שמש בבית-הכנסת, ובלן בבית המרחץ. שמירת אורח החיים היהודי-מסורתי במושבות היה בעיניו עקרון ראשון במעלה.

לשם ניהול כל המפעל הענק הזה הפקיד הברון פקידים מטעמו. רבים מהפקידים לא הבינו את חזונו הגדול של הברון וראו באיכרים אנשים נחותים ומסכנים, שיש להנהיג אותם ביד קשה. אף הברון עצמו סבר, כנראה, שהאיכרים זקוקים להדרכה בכל שטחי-החיים ויש להשגיח עליהם בתקיפות רבה.

משטר הפקידות שהוקם על ידי הברון הציל אומנם את המושבות מכליה והביא לאיכרים רווחה כלכלית, אך האיכרים נעשו סמוכים על שולחן הברון ונשללה מהם עצמאותם. הדבר גרם לכמה וכמה תופעות שליליות. אותם האיכרים שלא היו מוכנים להשפלת כבודם, בציות להוראות פקידי הברון, עוררו מרידות, עד שלבסוף דוכאו ע"י הפקידות בתמיכת הברון. במושבות נוצר מצב של רווחה חומרית על חשבון הברון, בלי קשר לכמות היבולים ולמידת החריצות של האיכר. היו אלה צללים כבדים שהטיל המפעל הנהדר.



עוד בנושא:
בית רוטשילד
משפחת רוטשילד למען עם-ישראל וארץ-ישראל
ברון צעיר גדל בפאריס
הברון רוטשילד - פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
הברון רוטשילד וניסיונו ליישב יהודים בארץ-ישראל
הברון רוטשילד ותרומתו להקמת ראשון לציון
אורות וצללים במפעלו של הברון רוטשילד
פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל
ביקוריו של רוטשילד בארץ-ישראל
מנאום הנדיב
הברון רוטשילד - אחרית ימיו ותרומתו לקרן הקיימת לישראל
דברים לזכרו של הברון רוטשילד