מאגר מידע

מאגר מידע > מיישוב למדינה > ההתיישבות

מנאום הנדיב | מחבר: דוד שמש

קרן קיימת לישראל. המחלקה לחינוך

אל צור ישראל אשא לבי ואודה לו בכל נפשי, כי היטה לי חסדו וזיכני לחזות לעת זקנתי את המראה הנפלא הזה, חיזיון תחיית ישראל. כשאני מעלה על זכרוני ימים עברו, זה כחמישים שנה, עת התחלתי עבודתי, כשאני נזכר את פני הארץ, ארץ כסוייה אבנים, מלאה קוץ ודרדר, ויושביה המסכנים יגעים להוציא מן האדמה הרזה שיבלים דקות – נראה לי שחלום אני חולם.

- - בימים ההם ראיתי את סבלות אחינו בני ישראל במזרח אירופה ולא מצאתי להם דרך תשועה כי אם בשובם לארץ אבותינו, חרף דלותה ושממונה. שם, אמרתי, יראה ישראל לעולם גם את ערכו הרוחני והמוסרי, גם את כוח עבודתו, עד כדי לקוות שיעלה בידינו להחיות את עם ישראל בארץ ישראל. לא עלה על דעתי, כי כל היהודים יכנסו לארץ-ישראל. מה שהיה בלבי הוא - ייסוד מרכז חיטוב כפי היכולת להתפתחות רוח היהדות, תורתו ותרבותו, והמרכז הזה ישפיע לטובה על מצב היהודים בכל ארצות תבל.

קודם כל היה מן הצורך לקבוע יסודות איתנים באדמה. החלוצים הראשונים נלחמו מלחמה קשה בחקלאים רעים וגם עם האדמה הנשמה. לא ארכו הימים והקיבוצים הראשונים היו למושבות פורחות.

היו אומרים לי אז : אתם בונים על החול - והנה החול, כדברי המשורר, היה ל"ראש-פנה" לבניין ישראל.

השדות הנעבדים, הכרמים והפרדסים הרבים הנראים כנאות מדבר - כל זה הראה לדעת את כוחו של עם ישראל ואת אורך רוחו.
התוצאות שהושגו על ידי עבודה קשה זו הועילו הרבה בעולם הגדול לשאלה היהודית. - הן הן שהשפיעו על דעת הקהל העולמית, וגרמו במועצת השלום להצהרה של הבית הלאומי.

העובדה שראשי הממשלות האדירות קיבלו הצהרה זו וחבר הלאומים אישר אותה, נראית כהגשמת הנבואה אשר עודדה את רוח אבותינו בכל שנות המאות הרבות של צרות ומצוקות, ואשר עתה, אחרי אלפים שנה, היא מתקיימת לעינינו, כדברי הנביא, "כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשונה, להביא בניך מרחוק". אשרינו, שאנו חיים בעת מבורכת זו, ונוכל להוסיף על כן : "אך זה היום שקיוינוהו, ,מצאנו ראינו".
בכל המקומות קמו לתחייה מושבות חדשות; תל- אביב נהייתה לעיר גדולה, כוורת אמיתית של אנשים חיים ועובדים; היוזמה הפרטית יוצרת את העשיות מכל מין; אנו יכולים לומר, שהבית הלאומי עומד על שני בסיסים חזקים, שהם: עבודת האדמה והתעשייה.

אבל הסימן היהודי האמיתי של הבית הלאומי הלא הוא – העבודה הרוחנית והמוסרית, אשר בה יכלה רוח היהדות להתפתח, לכן תיחשב פתיחת האוניברסיטה למאורע גדול בקורות היהודים החדשות.

בלשון אבותינו, בלשון עברית, ילמדו באוניברסיטה. עוד מכבר, כאשר בקרתי בפעם ראשונה את המושבות, הקפדתי על הלימודים העבריים בבתי-הספר, ואחרי שנים אחדות שמחתי לראות, שהלשון העברית נהייתה ללשון חיה.

- - אי- אפשר שעם ישראל יתקיים בארצו בלי קשר עם עברנו הגדול ועם מסורתנו ועל-ידי כוחות חומריים בלבד. מה יכול לעשות קיבוץ קטן של יהודים בקרן-זוית זו?

אפילו נגד סופה קטנה לא תהיה לכם תקומה, והייתם כקש נידף וכענן פורח, בכל מה שתפנו עליכם ללכת אחרי רעיונות היהדות, לפי סימניהם המובהקים, אחרי השלמות המוסרית, היא עצם דתנו: תורת נצח של הרוחניות היותר גבוהה, זאת התורה, אשר קיבל אותה עם ישראל לפני אלפים שנה, בו בזמן שכל העמים הסובבים אותו היו עוד פראים ושקועים בתועבותיהם - היא היא שקיימה את העם היהודי החי לנצח, שמרה על כוחו וגבורתו במשך אלפי שנים.

לוחות הברית האלה, שקיבל משה רבנו על הר סיני ואשר זיכרונם נחוג בעוד ימים אחדים בחג השבועות, נשארו עד היום יסוד כל תרבות. כשתעו בני ישראל במדבר היה תמיד ארון הברית הולך לפניהם.

- - אחר-כך באו הנביאים והשמיעו בלהב פיהם את העיקרים הגדולים של התורה ושל המוסר, של הטהרה ושל הקדושה, תולדותינו הן תולדות הקודש לכל עמי הארצות, ועליהן נשענו אבותינו הנפוצים בכל פינות העולם, - - עברו את מאות השנים האלה, על צרותיהן גזרותיהן, מלאי און וכוח נגד צריהם, כי בלבם הייתה צפונה אמונת אבותיהם. - - הם מסרו לבניהם מדור לדור, כאבוקת אור שלא תכבה לנצח, את הרעיון האלוהי עם תורת ספרינו - ספרי הקודש. אם המשך תמשיכו את המסורת הזאת, תוכלו למלא גם אתם תפקיד גדול בעולם, אותו התפקיד הראוי לצאצאי האבות, לזרע השומעים קול נביאים. כמעשיכם יכבדוכם העמים.

- - חנכו נא את בניכם בתורה אשר מסרו לנו אבותינו, ואשר קיימה את עמנו והגיעתהו עד היום. נאמנים תהיו לעבר שלכם . . . הנר שנתנו לנו אבותינו לא יכבה, עבור יעבור מדור אל דור, ככה יגדל הבית אף אם קטון יהיה, ואבני הבניין שבנה בארץ-ישראל תהיינה חזקות ומוצקות לעולם.

הנה הגעתי לגבורות, לימים, אשר כדברי קהלת, "אין חפץ בהם". כליתי את חוקי כי "הולך האדם אל בית-עולמו" - ובני הבכור יעקב, אשר רוחו כרוחי, ימשיך את עבודתי ויימסר למפעל אשר החילותי.

המקום יגן על הבית הלאומי בארץ-ישראל". - - -



עוד בנושא:
בית רוטשילד
משפחת רוטשילד למען עם-ישראל וארץ-ישראל
ברון צעיר גדל בפאריס
הברון רוטשילד - פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
הברון רוטשילד וניסיונו ליישב יהודים בארץ-ישראל
הברון רוטשילד ותרומתו להקמת ראשון לציון
אורות וצללים במפעלו של הברון רוטשילד
פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל
ביקוריו של רוטשילד בארץ-ישראל
מנאום הנדיב
הברון רוטשילד - אחרית ימיו ותרומתו לקרן הקיימת לישראל
דברים לזכרו של הברון רוטשילד


ביבליוגרפיה:
כותר: מנאום הנדיב
שם ספר: הברון בנימין-אדמונד רוטשילד : אבי הישוב
מחבר: שמש, דוד
עורך הספר: פורן, זבולון
תאריך: 1986
הוצאה לאור : קרן קיימת לישראל. המחלקה לחינוך
הערות: 1. הספר בהוצאת ''עלומים ספריה לנוער'', שבמחלקת החינוך של קק''ל.
2. הגוף האחראי לספר במחלקת החינוך בקק''ל הוא: תנועת המורים למען הקרן הקיימת.
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית