בליל שבת, כ"ד חשוון תרצ"ה, הגיעה לארץ-ישראל הידיעה המעציבה כי הברון בנימין בן יעקב רוטשילד נפטר. ההסתדרות הציונית הכריזה על אבל בכל הארץ.
במברק שנשלח למשפחה ע"י המוסדות הלאומיים הובעה המשאלה כי הברון ימצא את מנוחתו בארץ אבותיו, בה תרם לחידוש הישוב.
בעצרת האבל לזכרו אמר נחום סוקולוב, נשיא ההסתדרות הציונית, כי הברון היה אבינו, אבי הישוב, והוא היה גם, בבחינה ידועה מלכנו. מלך בלי עטרה. לא מלך שהעם משלם לו מס, כי אם מלך המשלם מס לעם, לא מלך שנותנים בראשו עטרה משובצת אבנים יקרות ומרגליות, כי אם מלך שנתנו עטרת קוצים בראשו . . . כל חייו, כל תשוקתו ועבודתו, היו למען ישוב ארצנו. נפשו הייתה קשורה בנפש האומה ובנפש הארץ של האומה, ארץ-ישראל.
במה נוכל לכבד את זכרו ? לא במילים, כי הוא לא היה איש מילים. כל איש גדול שרוצים לכבדו יש לעשות זאת ,כדרך שפעל הוא. לא מצבה של נחושת ולא ברונזה או זהב, מצבה חיה נקים לו - המצבה היותר נאה לו - מפעל התיישבותי גדול לזכרו, ומנחם אוסישקין, ראש הקרן הקיימת לישראל, אמר במעמד זה כי בשביל הברון היו קיימים ארבעה קניינים קדושים - והראשון בהם הוא קדושת הדת והמסורת היהודית. הקניין השני - הוא קדושת הקרקע. ראשית דבר ואחריתו הוא: הקרקע תחת הרגלים, הקרקע החקלאית. תשעים אחוז מכל כוחותיו שהשקיע בארץ היה בקרקע.
הוא לא תרם אף פרוטה אחת בשביל עניין יישובו של יהודי מחוץ לא"י. הקרקע בא"י הייתה בשבילו דבר שבקדושה. ומשום כך מוטלת חובה על כל יהודי לעזור לקרן הקיימת, הגואלת את הקרקע מתחת לרגלי האיכר. ולקרקע יהודית נחוצה עבודה עברית. וזה היה הקניין השלישי שלו: העבודה העברית. כשהיה רואה את מאות ואלפי הזרים עובדים במושבות העבריות לא הייתה דעתו נוחה מזה; הוא רצה שהאיש היושב על הקרקע גם יעבוד אותה. שאלה ארורה זו ממיטה אסון על יישובינו. רק במקום אחד בארץ-ישראל נפתרה השאלה של עבודה עברית והוא על הקרקע של הקרן הקיימת לישראל. אין שאלה זו קיימת לא בעמק יזרעאל, לא בעמק חפר, לא בעמק זבולון בהם קיימת עבודה עברית. וזאת עלינו לדעת: אפילו תהיה כל הקרקע בידינו והעבודה לא תהיה עברית – לא תהיה לנו מולדת.
והקניין הרביעי שהיה קדוש לו, לברון, הייתה הלשון העברית. הנדיב הבין, כשם שמבינים אנחנו, שעם בלי שפה ותרבות עברית אינו עם.
אסור לנו לזלזל בלשון, הנותנת את צביונה לכל אומה. ועל-כן דרושים לנו בתי-ספר עבריים בארץ-ישראל.
ומשום כל אלה, אמר אוסישקין, גם אנו נקדש את שמו וזכרו של הברון על-ידי כך שנמשיך לקיים ולהכתיב את מפעלו ההתיישבותי.
ואוסישקין, מעלה בחברו את הפגישה האחרונה שלו עם הברון, בה אמר לו דברים הנראים כדברי צוואה ממש לקרן הקיימת - "חלילה לכם מהתייאש, שום פרעות לא יעכבו את מהלך ההיסטוריה ואת תעודתה - ישוב יהודי בארץ-ישראל ובניין הבית הלאומי. אני מאמין באמונה שלימה בהגשמת יעודנו וגם אתם לכו בכוחכם זה, וחלילה לכם מסגת אחור או מהתייאש ...
עוד בנושא:
בית רוטשילד
משפחת רוטשילד למען עם-ישראל וארץ-ישראל
ברון צעיר גדל בפאריס
הברון רוטשילד - פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
הברון רוטשילד וניסיונו ליישב יהודים בארץ-ישראל
הברון רוטשילד ותרומתו להקמת ראשון לציון
אורות וצללים במפעלו של הברון רוטשילד
פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל
ביקוריו של רוטשילד בארץ-ישראל
מנאום הנדיב
הברון רוטשילד - אחרית ימיו ותרומתו לקרן הקיימת לישראל
דברים לזכרו של הברון רוטשילד
