תולדות חיים

מראשוני המשכילים היהודים ברוסיה. נולד וגדל בעיר וילנה, ושם קיבל חינוך יהודי מסורתי. לאחר שהפך להיות משכיל, החל ללמד בבית הספר היהודי הממשלתי בווילנה, ואחר-כך גם בבית המדרש לרבנים בעיר. במשך 34 שנים שימש מפקח על בתי הספר היהודיים הממשלתיים באזור וילנה והיה חבר במועצת העיר.
שמואל יוסף פין ייסד את הכרמל – אחד מכתבי העת הראשונים של המשכילים היהודים, שיצא לאור בווילנה במשך 20 שנה. הוא כתב ספרים ומחקרים על הלשון העברית, על תולדות יהודי וילנה, על המשכילים בני זמנו ועוד.




 

שמואל יוסף פין - והצעתו לטיפול בעניים

בחודש חשון תרל"א - 1871 התפרסם בעיר ווילנה שברוסיה מאמרו של המשכיל היהודי שמואל יוסף פין תחת הכותרת "עבודת הצדקה". מאמר זה נכתב בהמשך ליוזמה של משכילים יהודים מגרמניה שביקשו לעצור את זרם הקבצנים העניים ממזרח אירופה ואף תבעו ממנהיגי היהודים ברוסיה למצוא פתרונות לבעיה.
במאמרו מציע פין למנהיגי היהודים ברוסיה לקחת דוגמה מיהודי גרמניה, שמצאו דרכים "לפעול ולהיטיב את מצב האביונים" לא רק בעזרה מיידית אלא גם בפעולה לטווח ארוך. במאמרו מדגיש פין את הצורך בחלוקה חדשה ונכונה של כספי הצדקה. חלוקה שכזאת מבחינה בין עזרה לטווח קצר ובין שיקום לטווח ארוך, בין עניים המסוגלים לעבוד ובין כאלה שאינם מסוגלים.
הקהילה צריכה לדאוג לכולם - אך לא באותו האופן: לנזקקים המסוגלים לעבוד יש להציע שיקום כלכלי באמצעות רכישת מקצוע. פין מדגיש במאמרו, כי חלוקת כספי צדקה לנזקקים המסוגלים לעבוד אינה אלא "פיזור ובזבוז ללא הועיל" - והיא גורמת נזק: העניים המקבלים צדקה מתרגלים לחיי בטלה, וכדי להמשיך וליהנות מכך הם משתמשים "בכל מיני התחכמות, רמאות ומרמות… ומתבזים בעיני הבריות" וגם "מבזים את התומכים בהם".
בהמשך מאמרו טוען פין, כי כל הנותנים כספי צדקה ללא הבחנה עושים זאת "מפני שאינם יכולים לראות בצער העניים", אבל למעשה אינם תורמים לפתרון ממשי של הבעיה: "הם נותנים צדקה - אבל אינם עושים צדקה".