יהודי אתיופיה עלו לארץ בדרך לא דרך: רבים מהם הלכו ברגל, ועברו מרחקים גדולים במשך ימים ולילות, בשקט, בסתר, כדי לא להתגלות. הם השאירו מאחור כל דבר ששוקל: בגדים, רהיטים, כלי בישול, מחרשות... אבל בלב הם לקחו איתם את המטען היקר ביותר: את השירים, הסיפורים והאגדות, את המנהגים והתפילות, את הזיכרונות ואת החלומות.
אתיופיה נמצאת ביבשת אפריקה, והצורה שלה מזכירה... קרן של שור, עכשיו, כשתסתכלו במפה, תוכלו להבין למה לאתיופיה קוראים גם "קרן אפריקה", ובאמהרית "אַפְרִיקַה קֶנְד".
איפה באתיופיה חיו היהודים?
אתיופיה מחולקת ל- 13 מחוזות. עד שנת 1985 הייתה אתיופיה מחולקת ל- 14 מחוזות. בעקבות מלחמת עצמאות, התנתק חבל אריתריאה מאתיופיה והפך ממחוז למדינה נפרדת.
יהודי אתיופיה גרו בשלושה מחוזות עיקריים: רובם גרו במחוז בגמדר, והשאר במחוז תיגרה ובמחוז וולו. בעיר הבירה של אתיופיה, אדיס אבבה, התגוררו רק מעט יהודים.
היהודים באתיופיה קראו לעצמם "ביתא ישראל" שפירושו: בית של ישראל. כלומר, הכוונה היא שאנשים אלה הם חלק מבית ישראל. באתיופיה, מי שאינם יהודים נוהגים לקרוא ליהודי אתיופיה בשם "פאלאשה" שפירושו זר. כלומר, אנשים זרים שאינם שייכים לכאן, פולשים, מהגרים.
עקבות מאתיופיה במילים ובמנגינות - נושאים נוספים:
החיים בכפר
ילדים לומדים - ילדים עובדים
שמחה ואהבה
חגים ומועדים
הגעגועים לציון והמסע אליה
נפגשים בשירים