| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
"וינה, 19 במאי, 1903 אל הועד הנכבד של הקהילה היהודית בקישינוב! עם ישראל כולו עומד תחת רושם הימים האיומים בקישינוב. זה מאות בשנים שהערבות ההדדית של היהודים לא הוכחה באופן מעציב כזה כמו עתה. נשים וילדים חפים מפשע נאלצו ביאושם ללמוד לדעת את זאת. מזועזעים עד עמקי לבנו מגודל האסון הלאומי הזה, אנו לוחצים בצער את ידכם, כי הנרצחים היו בני גזענו, דמנו ובשרנו ומצבת קברם מקוננת: עד מתי? בצערנו זה יש מלת תנחומים אחת: נהיה נא כולנו מאוחדים בצרה כבשמחה, כדי לגאול את עמנו מעבדותו. וימצאו נא ימים קשים אלה גם אנשים שלמים מאוחדים במחשבה אחת לעבודה משותפת. בברכת ציון
קראו עוד: ח. נ. ביאליק בעיר ההריגה
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
