כינוי ליישוב היהודי המסורתי הוותיק שישב בארץ ישראל עד ימי העלייה הראשונה (1881) ולצאצאיו.

בני היישוב היהודי התרכזו בעיקר בארבע ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה, וחלקם הגדול התקיימו מכספי "החלוקה". היישוב הישן היה מחולק ל"כוללים" בעיקר על פי מדינות מוצא, חי אורח חיים אורתודוקסי, ומרביתו לא נטל חלק בהתעוררות הלאומית. עד שנות ה-60 של המאה ה-19 היו רוב היהודים בארץ בני העדה הספרדית, ומתקופה זו ואילך הפכו בהדרגה בני העדה האשכנזית לרוב.

למידע נוסף:
הישוב הישן
היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-19 
כל ההתחלות
באתר לקסיקון לתרבות ישראל: היישוב הישן