בוויכוח על אודות מעמד האשה, הוויכוח הציבורי היחיד, ככל הנראה, בנושא הזה שהתקיים בשנות העלייה הראשונה, אמר יחיאל מיכל פינס: "אנחנו באמת הננו מקווים שגם נשי ישראל תעבורנה את עבודת התחייה אבל בתור עובדות ולא בתור חברות [שוות זכויות]."¹ בדברים האלה העריך פינס את מקומה של האשה העברייה במפעל ההתיישבות של אנשי העלייה הראשונה.*

חוקרי הפמיניזם כבר העירו על "היעלמותה" של האשה מספרי ההיסטוריה בכלל ומקורות ההגירות בפרט.² גם חקר תולדות הנשים בארץ-ישראל עדיין מצוי בראשית דרכו. רן אהרונסון ויפה ברלוביץ³ שפכו אור ראשון על קורותיהן של נשות העלייה הראשונה. אהרונסון בדק את דפוסי פעילותן של הנשים. הוא עמד על פעילותן העצמאית של נשים מחוץ לביתן, וראה בכך פעילות מודרנית המלמדת על אופיו החדשני של היישוב החדש. יפה ברלוביץ, שחקרה ספרות של נשות העלייה הראשונה, ספרות שנכתבה בחלקה גם אחרי 1903, ציינה שהכמיהה לשוויון האשה באה לידי ביטוי בספרות עוד בשנות הבראשית של היישוב החדש.

במאמר הזה אני מבקשת לסקור את דמותה של האשה בעלייה הראשונה מזווית ראייה אחרת. בדעתי לעמוד על מקומה של האשה בחברה היישובית החדשה ההולכת ומתהווה, כלומר, ברצוני לבדוק באיזו מידה השתתפו נשות העלייה הראשונה בשני ההיבטים החשובים ביותר של מפעל התחייה: העבודה החקלאית ועיצוב החינוך העברי הלאומי. שני העניינים האלה הם גרעיני החידוש שנזרעו בשנות העלייה הראשונה, ובדעתי לבדוק גם את התייחסותם של הגברים למעורבותן של הנשים. המקורות ה"נשיים" בנושא הזה נדירים ביותר, וקולן של הנשים כמעט לא נשמע.

אחתום את המאמר בסקירה מפורטת של הוויכוח אודות מתן זכות הבחירה לנשים שהתקיים בשלהי העלייה הראשונה. הוויכוח, שהשתתפו בו גברים בלבד, מהווה אספקלריה לדעות המגוונות אודות מעמדה של האשה שרווחו בחברה היישובית הארצישראלית החדשה. היחס לאשה מגלה פן נוסף על השקפת עולמם של בני התקופה. מן הדיונים השונים ניתן ללמוד במה היו אנשי עלייה ראשונה מחדשים ופורצי דרך, ובמה היו שמרנים, ממשיכי החברה היהודית במזרח אירופה.

לחלקים נוספים של המאמר:
האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882)* (פריט זה)
האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882): א. נשים במשק החקלאי
האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882): ב. נשים כשותפות בחינוך העברי לאומי
האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882): ג. הדיון על זכות הנשים להשתתף בהסתדרות הארצישראלית
האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882): ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה

הערות שוליים:

* תודתי לד"ר רן אהרנסון שקרא את המאמר, העיר הערות מועילות והפנה אותי למקורות שנעלמו מעיני. המחקר הזה נתמך על-ידי הקתדרא לחקר ארץ-ישראל ההיסטורית ע"ש צ'רנה וד"ר אירוינג מוסקוביץ, אוניברסיטת בר-אילן.

1. דברי פינס בכנסייה הארצישראלית, אלול תרס"ג, מובאים בכתב יד בפרוטוקולים של האספה, ארכיון ציוני מרכזי [להלן: אצ"מ], 153/141A.
2. P. E. Hyman, Culture And Gender: Women in The Immigrant Jewish Community, in: D. Berger (Ed.), The Legacy of Jewish Migration: 1881 and its impact pp. 158-167 [להלן: היימן] G. Lerner, The Majority Finds its Past, New-York 1979, pp. 145-167; R. A. Rosenfeld, Work, Farm, and Family in the U.S. North Carolina 1985, pp. 10-28
3. ר' אהרנסון, נשים בחיי היום-יום בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ב', כרך ראשון, ירושלים תש"ן, עמ' 311-305 [להלן: אהרנסון]; י' ברלוביץ, האישה בספרות-הנשים של העלייה הראשונה, קתדרה 54 (טבת תש"ן), עמ' 107-124 [להלן: ברלוביץ] D.S. Bernstein (ed.), Pioneers and Homemakers, New York 1992; נ' גוברין, דבש מסלע, מחקרים בספרות ארץ-ישראל, תל-אביב תשמ"ט (להלן: גוברין].

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel