אוטו ויידט, גרמני עיוור למחצה, היה למנהל של בית מלאכה לעיוורים בברלין. בשנות המלחמה נעשה בית המלאכה שלו מקלט ליהודים רבים, שכן העבודה שם נתנה להם סיכוי להינצל. אחדים מן העובדים שלו היו אנשים ידועי שם. לאחר שגורשו העובדים היהודים למחנות ריכוז שמר אתם ויידט על קשר בעזרת המכתבים שכתב כדי לעודדם.

"יד-ושם" כיבד את אוטו ויידט בתואר "חסיד אומות העולם" על מעשיו. מתוך האוסף הגדול של מכתבים שקיבל מעובדיו המגורשים (הוא העביר את המכתבים ל"יד-ושם") מתפרסמת כאן גלויה אחת; כתבו אותה ארבעה מן היהודים "שלו", בשעה שגירשו אותם, כדבריהם, "למחנה העבודה בירקנאו, משד הדואר נוי-ברון". הגלויה הושלכה בעת הנסיעה, כפי שניתן להסיק מן הבקשה למוצא לשלוח אותה לתעודתה.

מעולם לא היה בנמצא מקום בשם נוי-ברון; קרוב לוודאי שהשלטונות הגרמנים נתנו למגורשים כתובת זו במטרה לטשטש את השם הידוע לשמצה אושוויץ, אשר בירקנאו, שם שלא היה ידוע אז, היה סניף שלו. הגלויה נכתבה בגרמנית.