מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > אנטישמיות וגזענות > אנטישמיות נאצית
פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

אלכסנדר מרטון נולד ב-1927 בטופליצה שברומניה. בגיל תשע עבר עם משפחתו למיירקוריה-צ'יוק, העיר הראשונה שממנה גורשו היהודים עם כניסת הצבא ההונגרי הפשיסטי ב-1941. במהלך המלחמה היה אסיר מחנות אושוויץ-בירקנאו, מאוטהאוזן, מלק ואבנזה. לאחר השואה חזר מרטון לטרנסילווניה, למד רפואה באוניברסיטאות בקלוז' ובטורגו-מורש וסיים אותן בהצטיינות ב-1951. לאחר לימודיו נשלח בהוראת המשטר הקומוניסטי לעבוד כרופא בכפר מרוחק במולדביה בשל היותו ציוני. ב-1961, לאחר כעשר שנות המתנה, קיבל אישור לצאת לארץ ישראל ועלה לארץ עם אשתו ובתו. עד לפרישתו לגמלאות היה מרטון רופא ראשי במחלקת נשים ויולדות בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים.

ב- 5 באפריל 1944 חויבו כל היהודים לשאת טלאי צהוב על בגדיהם. כל יהודי חויב לתפור על בגדיו בצדו השמאלי של בית החזה, מעל לבו, מגן-דוד צהוב. בלי תג זיהוי משפיל זה היה אסור בתכלית האיסור לצאת את פתח הבית, ללכת ברחוב או להיכנס למקום ציבורי כלשהו. מי שנתפס בלא סימון תקני זה היה צפוי לעונש חמור, שלא לדבר על המכות היבשות, החבטות והסטירות בהן זכה עוד בטרם הגיע למשפט. להיות יהודי היה חטא כבד. הידידים הנוצרים הפנו עורף ליהודים; גם מי שלא היה אנטישמי בהשקפת עולמו פחד להתיידד עם יהודים.

סבלם של הנשואים נשואי-תערובת היה קשה במיוחד. היהודי מבני הזוג חויב לענוד את הטלאי ואילו השני היה פטור. לעתים קרובות ענד גם בן-הזוג הנוצרי את הטלאי לאות הזדהות עם בן או בת הזוג.

 

לקריאה נוספת:
אות קלון
סרט יד של טוני זאודרר מהעיר סטניסלב שבגליציה
טלאי צהוב שחוייבה הילדה ורה באדר לשאת על בגדיה

באתר יד ושם:
יומנים נוספים בנושא אנטישמיות וגזענות
מבחר חומרים בנושא אנטישמיות וגזענות
חומר עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אנטישמיות וגזענות

ביבליוגרפיה:
כותר: מזיכרונותיו של אלכסנדר מרטון על חובת הסימון
שם ספר: ‫ 186 המדרגות : קורותיו של נער יהודי במחנות אושוויץ, מאוטהאוזן, מלק ואבנזה
מחבר: מרטון, אלכסנדר
תאריך: 1999
הוצאה לאור : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
בעלי זכויות: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הערות: 1. סדרה על שם קורצ’ק.