בעת חיסול גטו לודז' בקיץ 1944, גורש גרוסמן למחנה העבודה קניגס ווסטרהאוזן, שם המשיך בחשאי במלאכת הצילום. באפריל 1945, במהלך מצעד המוות, התמוטט גרוסמן ומצלמתו בחיקו. לאחר המלחמה התגלו תשלילי תצלומיו שהסתיר בגטו והועברו לארץ.
"בערב [...] שמחת התורה באתי להזמנת הרב אל ההקפות בבית שהיה בית הכנסת [...] שרידי בני הישיבה נתאספו ולומדי התורה. גם ילדים מספר. שרו ורקדו. [...] כאן על ידי העדה המצערה בבית הכנסת הדל והחרב נצטרפנו עם קהל ישראל - לא רק עם אלה שהיום אתנו בזה ושעברו לחיי עולם-הבא בקהל קדושים וטהורים, רבבי הרבבות, אלא עם כל הדורות שעברו. בשמחה זו שאנו שמחים אנחנו מודים על הדורות שעברו, הדורות היפים, דורות שכדאים היו לחיות. אנו מרגישים שהיום בזמרות היינו מקדשים שם שמים כמו שקידשו אבות אבותינו. ואני, נפש ישראל תועה, מרגיש כאן את שרשי. ואתם בשמחתכם מחפים כאן על עוון דור אובד. יודע אני שעם ישראל חיה יחיה. הלא כתוב: כימי שמים על הארץ, אלא שאלמלא היינו דור האחרון, היינו יכולים להודות ולאמר דיינו בזה. דיינו שזכינו להיות מבני בניהם של אלו, וכל יום ויום ושהקב"ה נותן לנו בחסדו מתנה גמורה היא, ואנחנו נקבלו בשמחה ונודה לשמו" (זלמן קלמנוביץ, יומן בגטו וילנה וכתבים מן העזבון שנמצאו בהריסות, עמ' 83)
לקריאה נוספת:
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על פסח ראשון במחנה ריכוז מאוטהאוזן
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו
מעדותה של שרה שטרן קטן על החיים הדתיים בגטו לודז'
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא חיי דת בתקופת השואה
טקס – שמירת שבתות וחגים בתקופת השואה
מערך שיעור – החגים היהודיים בתקופת השואה
