בין התפוצות היהודיות הרבות בעולם תופסות מקום חשוב התפוצות היהודיות בארצות-הברית, בצרפת ובבריטניה, ורק במרחק רב מאחוריהן נמצא את הקהילות היהודיות האחרות במערב אירופה, באמריקה הלטינית, באפריקה ובאוסטרליה.

פעילות יהודי התפוצות למן יהודי ברית-המועצות נחלקת לשני מישורים הקשורים ביניהם: פעילות ארגונים יהודיים ארציים ופעילות יהודי התפוצות במסגרת ארגונים יהודיים בינלאומיים. נבחן פעילות זו בקצרה, בעיקר בארצות שיש בהן קהילות יהודיות בעלות השפעה הן על הממשל בארצותיהן והן על ברית-המועצות.

פעילות ארגונים יהודיים ארציים

כדי להבין את סיבת האיחור הרב בהתחלת הפעילות היהודית בארצות-הברית למען יהודי ברית-המועצות, על אף שזו התפוצה היהודית הגדולה, המהווה כמחצית יהודי העולם, חשוב להבין את התנהגות יהדות אמריקה על ארגוניה ומוסדותיה המסועפים בעת שואת יהודי אירופה. בלי להתייחס כאן לוויכוח בין ההיסטוריונים בדבר אשמתה או אי אשמתה של יהדות ארצות-הברית לחוסר המעש שלה בעת מלחמת העולם השנייה, אפשר לקבוע בוודאות שהיהדות האמריקנית המאורגנת במוסדותיה הלאומיים והקהילתיים לא פעלה כלל למען יהודי ברית-המועצות 'בשנים השחורות', 1947 - 1953 .

בהקשר זה חשוב לזכור, שגם מדינת ישראל הריבונית לא פעלה למען יהודי ברית-המועצות, ובשל אינטרסים מדיניים בזירה הבינלאומית, אף ניסתה להשתיק כל ניצוץ וניסיון בכיוון זה, כדי לא לפגוע ביחסיה עם ברית-המועצות, שהלכו והתדרדרו. אי-פעילות זו השפיעה, כמובן, על התפוצות היהודיות בעולם.

מכאן שההתעניינות שהחלו לגלות התנועה הציונית האמריקנית וארגונים יהודיים אחרים בגורלם של יהודי ברית-המועצות חופפת במידה רבה את ראשית פעילותה של מדינת ישראל, כלומר ב- 1955, ובעיקר לאחר הפעלת 'מבצע בר' להסברה למען יהודי ברית-המועצות ב- 1956. הפעילים מטעם לשכת הקשר בארצות-הברית בשנות ה- 50 מעידים, שהיה קשה מאוד לשכנע את הארגונים היהודיים האמריקניים להצטרף לפעילות למען יהודי ברית-המועצות.²⁹

בראשית שנות ה- 60 חלו תמורות ביהדות האמריקנית, ובמיוחד בדור הצעיר, בעקבות המאבקים לזכויות האזרח בארצות-הברית, וגם המאורעות בברית-המועצות וראשית המאבק למען יהודי ברית-המועצות בישראל, הביאו למפנה בטיפול בנושא זה, והמריצו את ההתארגנות למאבק למען יהודי ברית-המועצות.

נוסף לארגונים הקיימים והמבוססים תקופה ארוכה, דוגמת 'בני ברית', הליגה נגד השמצה, ואגודת בית הלל המסונפת אליה, התחילו להתארגן ארגונים חדשים, דוגמת מועצת קליוולנד נגד האנטישמיות בברית-המועצות והוועידה האמריקנית היהודית למען יהודי ברית-המועצות, שבתוכה היו מאוגדים 24 הארגונים היהודיים החשובים ביותר בארצות-הברית.

בד בבד הוקם בשנות ה- 60 ארגון רדיקלי יותר של צעירים בשם 'מאבק הסטודנטים למען יהודי ברית-המועצות'. מהמחצית השנייה של שנות ה- 70 הורחב בהתמדה מעגל הפעולה למען יהודי ברית-המועצות וכלל סטודנטים, פרופסורים, אנשי אמנות, ספרות ועיתונות ומכל שכבות האוכלוסייה, בראש הפעולה למען יהודי ברית-המועצות עמדו במשך תקופה ארוכה ג'רי גודמן, יעקב בירנבאום, לואיס רוזנבלום, יצחק מינקוס, ריצ'ארד מאס ומירנה שיינבאום.

בתקופת גורבצ'וב המשיכו לפעול, וביתר שאת, הן הארגונים המיוחדים שהוקמו למאבק למען יהודי ברית-המועצות והן המוסדות היהודיים האמריקנים הכלליים, כולל המערכת המסועפת של הקהילות הדתיות, על בתי-הכנסת הרבים שלה ומוסדות הדת האחרים. ראשי ארגון-הגג, 'הוועידה הלאומית למען יהודי ברית-המועצות' בראשות מוריס אברם ושושנה קארדין, מהדמויות הבולטות ביהדות האמריקנית, נפגשו לעתים מזומנות עם גורבצ'וב ושווארנאדזה, ופעלו במציאות הסובייטית החדשה כדי להשיג הקלות למען יהודי ברית-המועצות בכל תחומי החיים, ובמיוחד בכל הנוגע להגירה חופשית.³⁰

המשיכו לפעול 'איחוד המועצות למען יהודי ברית-המועצות', 'הוועד למדענים למען יהודי ברית-המועצות', 'מאבק הסטודנטים למען יהודי ברית-המועצות', 'כוח המשימה הבין-דתי למען יהודי ברית-המועצות' ועוד. כמו כן, התארגנו לפעילות ארגונים מקומיים בערים שונות בכל רחבי ארצות-הברית, או ארגונים למטרות ספציפיות, דוגמת 'פרוייקט קשר' ו'התגייסות רפואית למען יהודי ברית-המועצות'. תמיכת הממשל האמריקני ביהודי ברית-המועצות עודדה, כמובן, את פעילותם של הארגונים והמוסדות היהודיים.³¹

התפוצה היהודית בצרפת, המונה כ- 650,000 איש, היא השנייה בגודלה בין התפוצות היהודיות במערב, אולם יותר ממחציתה יהודים צפון-אפריקנים, ובכך היא שונה באופיה מתפוצות יהודיות אחרות, שיהודיהן אשכנזים ברובם. חשוב לציין שצרפת היתה בין המדינות הראשונות שלשכת הקשר פנתה אליה עם התחלת 'מבצע בר' בשנים 1955 - 1956 במאמציה לגייס פעילים למען יהודי ברית-המועצות מקרב האינטלקטואלים הצרפתים והיהודים. הכנסים ההמוניים והמשתתפים המרשימים בהם היו ללא ספק גולת הכותרת של פעילות ראשונית זו למען יהודי ברית-המועצות בצרפת ובאירופה המערבית.

כל הפעילות ההסברתית הענפה ועיצוב המסגרות הארגוניות בצרפת, שנמשכו עד סוף 1991 ואף מעבר לשנה זו, נעשו באמצעות ההוצאה לאור 'הספריה היהודית בת-זמננו', שפרסמה בעצמה ובעיתונות הצרפתית הכללית חומר רב על יהודי ברית-המועצות. הפעילות זכתה לתמיכה מתמדת של כמעט כל הארגונים הקהילתיים והכלל-ארציים היהודיים בצרפת, כמו הקרי"ף (שהוקם ב- 1943 כארגון-גג ליהודי צרפת, ואיגד 25 ארגונים ומוסדות יהודיים), 'הקרן הסוציאלית היהודית המאוחדת' (שהוקמה ב- 1950), וכן כי"ח (שהוקם עוד ב- 1860) והקונסיסטוריה הכללית – המוסד העתיק ביותר של יהודי צרפת.

חשוב גם לציין, שהרבנים הראשיים של יהודי צרפת מאז שנות ה- 50, כמו הרבנים יעקב קפלן, שמואל-רנה סיראט ויוסף סיטרוק והרב הראשי של יהודי פאריס גולדמן, היו פעילים מאוד בנושא יהודי ברית-המועצות.³² פעילות מיליטנטית יותר ניהלו ארגון הסטודנטים היהודים, ועד הנשים למען יהודי ברית-המועצות ומספר מדענים ידועי שם, כולל בעלי פרס נובל.

בתקופת שלטונו של גורבצ'וב התרחבה הפעילות בתחנות הרדיו היהודי בצרפת, ששידרו מדי פעם תוכניות על יהודי ברית-המועצות. עד לשחרורו של נתן שרנסקי בראשית 1986 היתה בצרפת פעילות רבה של 'הוועד להגנת שרנסקי'. אין ספק שבתקופת נשיאותו של מיטראן הגיש הממשל הצרפתי סיוע רב לכל הפעילות למען יהודי ברית-המועצות.

בשנים הראשונות לשלטונו של גורבצ'וב התגייסו הגופים היהודיים בצרפת למאבק נגד נציגים רשמיים של יהדות ברית-המועצות, כמו הגנרל דוד דרגונסקי והרב הראשי של יהודי מוסקווה אדולף שייביץ, שנשלחו במשלחות רשמיות לצרפת כדי לנהל בחוץ-לארץ תעמולה אנטי-ציונית ואנטי-ישראלית.³³

יהדות בריטניה, המונה 400,000 נפש, היא מהתפוצות הוותיקות והמבוססות, שפעלו תקופה ארוכה למען תפוצות יהודיות במצוקה. על כן אין זה מקרה, ש'מבצע בר' של לשכת הקשר הישראלית להכנת התשתית לפעילות יהודית בארצות המערב החל דווקא בבריטניה. ברם הפעילות המאורגנת המיוחדת למען יהודי ברית-המועצות בבריטניה התחילה למעשה רק ב- 8 במאי 1966, עם הקמת 'ועד אוניברסיטאי למען יהודי ברית-המועצות', שנולד מארגון ההפגנה הראשונה בלונדון למען יהודי ברית-המועצות.

אירוע חשוב בזירת המאבק למען יהודי ברית-המועצות בבריטניה היה הקמת 'ועד 35' או 'מסע הנשים למען יהודי ברית-המועצות', כפי שנקרא הארגון רשמית. הארגון המשיך לפעול גם בתקופת גורבצ'וב. פעילותו התרכזה בהפגנות ליד השגרירות הסובייטית ובמתן פומבי להפגנות השונות באמצעות העיתונות ואמצעי תקשורת ההמונים האחרים.

ב- 5 במרס 1971 הוקמה בבריטניה המועצה הלאומית למען יהודי ברית-המועצות, ביוזמתו של ועד שליחי הקהילות. פעילותה של המועצה התרכזה בפרסום הודעות, הצהרות ומחאות בעיתונות הכללית והיהודית. החל מ- 1975 התקיימו ועידות של כל הארגונים היהודיים בבריטניה הפועלים למען יהודי ברית-המועצות.

ב- 1976 הוקם גוף חדש למען יהודי ברית-המועצות, אג'ק"ס (האגודה של יוצאי הצבא הבריטי), שפרסם כתב-עת בשם Exit Visa, שבו חומר אינפורמטיבי רב על המסורבים היהודים בברית-המועצות. כ- 50 סניפים של אג'ק"ס אימצו יהודים ותיקי הצבא בברית-המועצות, שלחו להם ברכות ומכתבי עידוד, והזמינו אותם להרצאות ולהופעות באירועים שונים בבריטניה.

חשוב גם להדגיש את הפעילות הרבה והממושכת של המוסדות הבריטיים הדתיים. במיוחד הצטיינו בפעילות זו בתי-הכנסת הרפורמיים המאוגדים בתנועת 'אקסודוס'.

בין הפרסומים השונים בבריטניה שעסקו ביהודי ברית-המועצות חשוב להזכיר במיוחד את היהודים בברית-המועצות, שסיפק מידע מעודכן על המסורבים ובעיות העלייה מברית-המועצות.

פעולה ענפה למען יהודי ברית-המועצות היתה במדינות רבות במערב אירופה, בארצות אמריקה הלטינית (במיוחד במקסיקו ובארגנטינה), בדרום-אפריקה ובאוסטרליה. כמעט בכל אחת מהמדינות שיש בהן תפוצה יהודית (כולל תפוצות יהודיות קטנות כמו בשוודיה, בשוויץ ובבלגיה) הופיעו פרסומים מיוחדים העוסקים ביהודי ברית-המועצות, ותיאור מאבקם ההירואי לעלייה. פעילות זו היתה קשורה קשר הדוק עם לשכת הקשר הישראלית והסוכנות היהודית, אך גם הארגונים היהודיים הבינלאומיים והאמריקניים השתתפו בהפעלת מוסדות אלה בתפוצות היהודיות השונות.

אין ספק שהאהדה הרבה של ממשלות המערב למאבק זה, כמו למאבק הכללי למען זכויות אדם, בד בבד עם חיזוק מדיניות הדטאנט וההתקרבות בתקופת גורבצ'וב, יצרו קונסטלציה היסטורית נוחה להצלחת פעילות זו.

פעילות הארגונים היהודיים הבינלאומיים

הארגון הבינלאומי היהודי המרכזי הוא ללא ספק הקונגרס היהודי העולמי, שבמשך תקופה ארוכה נוהל על ידי ד"ר נחום גודלמן, שבד בבד מילא גם את תפקיד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית.

גולדמן דגל מאז שנות ה- 30 במדיניות של 'דיפלומטיה שקטה', ולא שינה עמדה בסיסית זו במצב החדש שהתהווה בתקופה הפוסט-סטאלינית. מטרתו היתה להגיע להסכם עם שלטונות ברית-המועצות, שיעניקו ליהודים אותם התנאים שקיימים בכמה ממדינות מזרח אירופה: מוסדות תרבות ודת ואפשרות להיות מיוצגים במוסד יהודי בינלאומי כמו הקונגרס היהודי העולמי. מדיניות דומה בקוויה הכלליים הנהיג יורשו של גולדמן, פיליפ קלוצניק, נשיא ארגון 'בני ברית' לשעבר, ומהאנשים בעלי ההשפעה במפלגה הדמוקרטית בארצות-הברית. עם זאת, קלוצניק פעל במרץ לשחרורם של אסירי ציון דוגמת יוסף מנדלביץ, שישב בכלא הסובייטי תקופה ארוכה, והיה בין המשוחררים האחרונים.

המפנה במדיניות הקונגרס היהודי העולמי בענייני יהודי ברית-המועצות חל עם היבחרו של איל-ההון היהודי הקנדי אדגר ברונפמן לנשיא הקונגרס, ומזכיר הקונגרס ישראל זינגר סייע אף הוא לשינוי בכיוון של מדיניות גלויה ומיליטנטית. נחמיה לבנון מספר: 'כאשר פנה ברונפמן לדוברינין [שגריר ברית-המועצות בארצות-הברית] בעניין שחרורו של יוסף מנדלביץ, הלכו הסובייטים לקראתו והודיעו לו מראש על שחרורו של אחרון גיבורי המשפט בלנינגרד.'³⁴

אדגר ברונפמן הגיע בשליחות מיוחדת למוסקווה כבר בדצמבר 1985 ונפגש עם פקידים בכירים שיכלו להעביר את המסר להנהגה החדשה. דובר לשכת הקונגרס היהודי העולמי בפאריס ציין, שמגעים אלה מתפתחים בצורה חיובית. הנושא המרכזי שהועלה היה, כמובן, הקיפאון בהגירה ומתן היתרי יציאה למסורבים הרבים.³⁵ המגעים נמשכו גם בשנים 1987 - 1986 – למשל מפגש עם יועצו של גורבצ'וב אלכסנדר יעקובלב במרס 1987 – והחלו להניב פרי כבר ב- 1988. פעולת הקונגרס היהודי העולמי התרכזה בשני תחומים עיקריים: הגברת הלחץ בעניין ההגירה של יהודי ברית-המועצות, ותמיכה בהקמת מוסדות תרבות ודת במסגרת הפעילות היהודית העצמית המתחדשת, כפי שתוארה בפרקים השמיני והתשיעי.

אין ספק שגולת הכותרת בפעילות זו היו שני ההסכמים שנחתמו עם הנציגים הרשמיים של ברית-המועצות. ההסכם הראשון בנושא התרבות היהודית בברית-המועצות נחתם ב- 2 בנובמבר 1988 בין הוועדה הסובייטית לענייני דתות לבין הקונגרס היהודי העולמי והסוכנות היהודית. הוסכם על הקמת מנגנון תיאום בין הגופים הללו, בשיתוף ארגונים יהודיים בברית-המועצות. בין סעיפי ההסכם:

1. ייצוג יהודי ברית-המועצות בקונגרס היהודי העולמי; 2. תוכניות משותפות בין בתי-כנסת בתפוצות ובישראל [...]; 3. סמינריון בנושא יהודי אירופה [...]; 4. הקמת מוזיאון יהודי במוסקווה [...]; 5. הקמת מרכזים לתרבות יהודית ברחבי ברית-המועצות; 6. פרסום כתב-עת שיסקור את חיי הדת והתרבות של יהודי ברית-המועצות ואת הנעשה בישראל ובקהילות אחרות בתפוצות; 7. פיתוח אמצעים להגברת החינוך היהודי בברית-המועצות.³⁶

ב- 4 ביולי 1989 נחתם הסכם לפתיחת מרכז התרבות היהודית במוסקווה ע"ש שלמה מיכואלס על ידי סגן נשיא הקונגרס איזי לייבלר ומנכ"ל הלשכה הישראלית של הקונגרס, ד"ר אבי בקר.

מעניין לציין שלאחר פגישת ברונפמן-דוברינין במאי 1988, החלה העיתונות הסובייטית להדגיש כי הקונגרס היהודי העולמי פועל ביתר שאת לקירוב בין ברית-המועצות לארצות-הברית.³⁷

פעילות הקונגרס היהודי העולמי, כמו יתר הארגונים היהודיים, הלכה והתרחבה בשנים 1989 - 1991 בשל הקוניוקטורה ההיסטורית הנוחה שנוצרה בשנים האחרונות לקיומה של ברית-המועצות.

בעקבות הוועידה הבינלאומית הראשונה למען יהודי ברית-המועצות, שהתקיימה בבריסל בפברואר 1971, התהווה ארגון חדש בזירה הבינלאומית היהודית בשם 'המועצה הבינלאומית של הוועידה העולמית למען יהודי ברית-המועצות', שכללה כמעט את כל הארגונים היהודיים הפועלים בעולם למען יהודי ברית-המועצות. הוועידה העולמית השנייה למען יהודי ברית-המועצות התקיימה בפברואר 1976 בבריסל, ואילו השלישית בירושלים במרס 1983, בהשתתפות 1,500 צירים מ- 31 מדינות, וזאת בתקופה שהופסקה כמעט לחלוטין הגירת יהודים מברית-המועצות.

ב- 9- 10 בספטמבר 1986 פורסמה בפאריס פנייה של צירי הוועידה העולמית של המועצה הבינלאומית למען יהודי ברית-המועצות, שבה נאמר: 'אנו פונים אליכם, יהודי ברית-המועצות! קיבלנו החלטה להגביר את מאבק העם היהודי ברחבי העולם למען זכויותיכם, ולתבוע מהשלטונות הסובייטיים להתיר את עלייתכם לישראל ולאפשר קיום חיי תרבות יהודיים ליהודי ברית-המועצות.'³⁸

ב- 30 בנובמבר וב- 1 בדצמבר 1988 התכנסה המועצה הבינלאומית של הוועידה העולמית למען יהודי ברית-המועצות בירושלים והחליטה להמשיך במאמצים למען יהודי ברית-המועצות, חרף העובדה שבשנה זו חלו שיפורים משמעותיים במצבם. בהחלטות נאמר בין היתר: 'נעקוב בעתיד אחר ההתפתחויות של המדיניות הסובייטית בנושא היהודי מתוך ציפייה ותקווה. את מדיניותנו ופעילותנו כתגובה לפעילותה המתמשכת ולהתנהגותה של ברית-המועצות, קבענו תמיד לאחר בחינה מתמדת, ונמשיך לנהוג כך גם בעתיד.'³⁹

מידת ההשפעה של הפעילות הישראלית והיהודית למען יהודי ברית-המועצות היא ללא ספק העניין הקשה ביותר להערכה. המחויבות של מדינת ישראל ושל התפוצות היהודיות במדינות הדמוקרטיות היתה חד-משמעית, והיה עליהן לפעול ולהביע את הזדהותן עם יהודי ברית-המועצות הנאנקים והנאבקים בתנאים קשים ביותר. יתר על כן, ללא מעורבותם של מדינת ישראל והארגונים היהודיים הארציים והבינלאומיים אין כל ודאות שהממשלות בארצות-הברית ובמדינות הדמוקרטיות האחרות היו מוכנות לפעול כפי שפעלו למען יהודי ברית-המועצות.

בשנים 1989 - 1991 נוצרה קונסטלציה נוחה במיוחד בתולדות ברית-המועצות, שפתחה אפשרויות רבות לפעול ולהשפיע על ממשלת ברית-המועצות. זו הלכה ונחלשה מבפנים ומבחוץ, ושאפה להשיג מהמערב סיוע כלכלי בכל מחיר. מדיניות הפשרה ביחסים הבינלאומיים ורצון משותף של שתי מעצמות-העל להגיע להסכם אפשרו גם הפשרה בנושא היהודי הבעייתי והמורכב ביותר, כולל בתחום המרכזי של הגירה חופשית, כפי שנוכל לראות בפרק הבא.

לחלקים נוספים של המאמר:

המאבק למען יהודי ברית-המועצות בעולם ובמדינת ישראל
המאבק למען יהודי ברית-המועצות בעולם ובמדינת ישראל : הפעילות של מדינת ישראל למען יהודי ברית-המועצות
המאבק למען יהודי ברית-המועצות בעולם ובמדינת ישראל : פעילות התפוצות היהודיות בעולם למען יהודי ברית-המועצות (פריט זה)

הערות שוליים:

29. על הפעולות למען יהודי ברית-המועצות ראה: W. Orbach, The American
30. על פעילות זו ראה: Newsbreak, New York 1988 - 1990
31. על פרויקט קשר ומטרותיו לסייע לקהילות יהודיות באוקראינה, ראה Alef, No. 2(16) (1991)
32. ראה: (Media - Contact, No. 38 (1992
33. ראה, למשל, החרמת הרב שייביץ בביקורו בצרפת בדצמבר 1985, ידיעות אחרונות, 15.12.1985.
34. נ' לבנון, הקוד: נתיב, עמ' 471.
35. ידיעות אחרונות, 24.3.1996.
36. בתפוצות, מס' 120 (1989), עמ' 2.
37. Pravda, 18.5.1988
38. משואה, מס' 6 (1986), עמ' 3.
39. יהודי ברית-המועצות, כרך 12 (1989), עמ' 185.

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel