ארבעה צומות הקשורים באירועים בעלי משמעות לאומית, שהונהגו לאחר חורבן הבית הראשון.

ימי הצום חלו ארבע פעמים בשנה על פי ספירת החודשים המקובלת במקרא: בחודש הרביעי – י"ז בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים גם בתקופת הבית הראשון וגם בתקופת הבית השני; בחודש החמישי – ט' באב, היום שבו חרב בית המקדש הראשון בשנת 586 לפסה"נ ובית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ; בחודש השביעי – ג' בתשרי, היום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, ובחודש העשירי – י' בטבת, היום שבו החל נבוכדנאצר מלך בבל את המצור על ירושלים בשנת 588 לפסה"נ. ארבעת הצומות בוטלו בימי בית המקדש השני, פרט לצום ט' באב, והם חזרו הונהגו לאחר חורבן בית שני.

מעבר למונחון > לקסיקון היסטוריה

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel